גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

"הנערה שקוראים לה עברית" על יחסם של משוררים ודוברים לשפה – צביה ולדן

יום חמישי, 15 בנובמבר, 2012

המאמר דן בציפיות של דוברים מן העברית המתחדשת ובדימויים בהם משתמשים משוררים היוצרים בעברית. מדובר במבחר אקראי של שישה משוררים בני זמננו, ביניהם שתי נשים: שמעון אדף, יונה וולך, שלומית כהן אסיף, רוני סומק, דן פגיס ויונתן רטוש.

העברית בשיריהם מושווית לנערה בגיל ההתבגרות, לאשה מתרחצת ואפילו לזונה המוכנה להיענות לכל פנייה. יש בין הכותבים כאלה המשתאים מול התנהגותה החצופה ויש החרדים ל"עתידה המהוגן". החידוש במאמר הוא עצם העיסוק בהתייחסות לשפה העברית בשירה למבוגרים, או במילים אחרות, הניסיון להציב את השאלה: מה אומרים משתמשי השפה – המשוררים – על שפתם, וליתר דיוק על  ארבעה נושאים שעלו מתוך שבעה שירים שנבחנו במאמר:

  • שמירה על טוהר השפה וחשש מפני היטמעות העברית ואובדנה.
  • השוואה של העברית לנערה מתבגרת ולאיילת אהבים.
  • העברית כשפה בעלת בולטות מגדרית.
  • העברית כשפת הבריאה.

המאמר כתוב ברוח מטפורית השאולה מן השירים והוא מעמת ציפיות ודימויים המועלים בשירים עם נתונים מוכרים מתחום הבלשנות.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?