הספר מעגלים של הדרה עוסק במקומן של הנשים בחינוך הקיבוצי וביתר דיוק – במקומן של נשות חינוך, חברות קיבוץ, בחקר החינוך הקיבוצי ובפרסומו. המחקר שעליו מבוסס הספר התמקד בסיפורן של שלוש נשים מרכזיות בחינוך הקיבוצי בכלל ובמכללת אורנים בפרט: חוה שמיר ומרים רות ז"ל, ותבדל"א – מלכה האס.