גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

על אמצעים לשוניים סגנוניים בעיצוב עולם האבסורד במחזות חנוך לוין – רינה בן-שחר

יום חמישי, 15 בנובמבר, 2012

הדרמה של חנוך לוין מזעזעת את הצופים נוכח האבסורד וחוסר הפשר שבקיום האנושי. לוין חותר תחת אידיאולוגיות כוזבות וסוגי שיח מקובלים המעצבים את עולמנו. במאמר זה מתוארות כמה תחבולות לשוניות רטוריות המעצבות את עולם האבסורד במחזותיו של לוין: סטיות מכללי ההצטרפות הסמנטית – של הלשון (selection restrictions) מטונימיות, פרדוקסים וטאוטולוגיה הם תווי היכר מרכזיים בדרמה של לוין – הם אמצעים לדיאוטומטיזציה, לדיסוננס ולהזרה, המשרתים את העולם המפורק, המפורר  והמעוות שמעצב לוין במחזותיו.

הסטיות מכללי ההצטרפות הסמנטית של הלשון הן מהמרכיבים החשובים היוצרים את האבסורד בדרמה של חנוך לוין. לדוגמה, לוין משתמש בפעלים לא רצוניים כאילו הם רצוניים ("תמות בשקט"), או מפריד את החלקים מהשלם, כגון את איברי האדם מהאדם, הפרדה המנמיכה את האדם ומציגה את התפוררותו בחייו ואת הפיכתו לחומר במותו. לוין הופך מוחשי למופשט ומופשט למוחשי: חפצים או מושגים מופשטים מוכנסים להקשר סמנטי של יצורים חיים, ולהפך. המעתק ממופשט למוחשי ומדומם לחי (וההפך), משמש במחזותיו של לוין בסוגים מגוונים של הקשרים. אין המדובר רק בפיגורה לשונית מקומית כגון המטפורה, אלא בשילוב תוצר המעתק הסמנטי בתוך הסיטואציה הדרמטית. הסטיות מכללי ההצטרפות הסמנטית יוצרות הזרה. עניינים מוכָּרים וטריוויאליים חדלים להיראות מובנים מאליהם ואוטומטיים ומתארגנים אצל לוין באופן חדש.

תחבולה לשונית-ספרותית מרכזית המשרתת את האבסורד בדרמה של לוין היא המטונימיה. לוין מציב את איברי האדם כמטונימיה לאדם, בבחינת האדם הוא סכום איבריו או חלקי בשרו. זהו אחד האמצעים העיקריים לדיהומניזציה של הדמויות במחזות לוין. מצבו של האדם ועולמו הנפשי מיוצגים על- ידי גורמים פיזיולוגיים או חומרים מוחשיים (מזוודה תלישותה של הדמות ונדודיה; בכי תינוק – אושר משפחתי זמני; פריז'ידר – חיי משפחה וכד'). מצבי אושר ושמחה, לכאורה, מיוצגים על-ידי יסודות שליליים, מעין "מטונימיה שלילית".

הדרמה של לוין גדושה סטיות לשוניות-סמנטיות-לוגיות מסוגים נוספים. חלקן מתממשות במישור הלשוני, כגון סתירה בין הנאמר בחלק הראשון של המשפט לבין הנאמר בחלקו השני, או ניגוד בין מבנהו התחבירי לוגי של המשפט לבין היסודות המילוניים-הסמנטיים המוצבים בו. חלקן נובעות מהנחות יסוד ומתפיסות מוסכמות על העולם, המתנגשות עם היגדים שונים בטקסט, וחלקן – סטייה מכללי השיחה המקובלים. בשונה מרוב המחקרים על לוין, נקודת המוצא של מאמר זה היא בלשנית ולא תמטית: דרך הכלים הבלשניים המאמר פורס את עולם האבסורד הלויני.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?