מאמר זה סוקר בהרחבה את עבודותיה של האמנית אנדי ארנוביץ העוסקות בקונפליקט הישראלי-פלסטיני וביחסי יהדות-אסלאם. במאמר ייבחן גוף מתוּחם של עבודותיה, העוסקות ביחס ל"אחר" סביב נושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני והקשר לאדמה. במידה רבה, עבודותיה יכולות להוות דוגמה מייצגת לשיח העולה מיצירותיהן של מספר אמניות דתיות-פמיניסטיות. הסקירה כאן תיעשה באמצעות כלים ופרקטיקות שהעלה מחקר התרבות, ובעיקר על רקע הביקורת והאלטרנטיבה שמציע השיח הפמיניסטי החדש למושג "רב-תרבותיות". כך תיבחן במאמר עמדתה של האמנית ביחס לדיכוטומיה המקובלת שבה עומדת המודרנה כקוטבית והופכית לפוסט-מודרנה, ודרך מושגים שנידונו בהרחבה בשיח הפוסט-קולוניאלי כגון זהות היברידית ומתפתחת ו"אחרוּת". המושגים "ראייה יצרנית" (productive look) ו"טקסט אמביוולנטי" (ambivalent text), כמו גם המודל הפוליטי של "חלוקת זהויות חברתיות" (transversal politics), יהוו כאן את התשתית לבחינת העבודות.