גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" – הקרבה עצמית לטובת הזולת על-פי חז"ל ועל-פי הפסיקה הרבנית. אלכסנדר קליין

יום שישי, 1 בנובמבר, 2013

קיימת ספרות ענפה העוסקת בדילמות מוסריות למיניהן. המאמר הנוכחי מתייחס לסוג מסוים של דילמה: התלבטות מוסרית כאשר צריך אדם להכריע בין שמירה על חייו הוא לחייו של השני. נעשתה סקירת דעתם של חז"ל בנידון, וכן של הדברים שכתבו בנושא הוגים מתחום התרבות היהודית לתולדותיהם. בשעת הצורך, תובא התייחסות גם לדעותיהם של הוגים שאינם בני ברית.

בתום סקירה זו ניתן להגיע למסקנות הבאות:

  • בזמנים כתיקונם, על-פי ההלכה הפסוקה, אין חובתו של אדם למסור את נפשו בשביל חברו, אבל מותר לו לעשות כן. יש אומרים שאף אסור לו למסור את נפשו.
  • מותר לו לאדם למסור את נפשו כדי להציל ציבור שלם.
  • בזמן מלחמה, חובתו של אדם למסור את נפשו.
  • אין האדם רשאי לשרוד על חשבון חייו של השני, באשר חיי כולם שווים, ואין לערב כאן שום שיקול כלכלי או תועלת מכל סוג שהוא.
  • אין למסור איש או אישה לאויב במקרה שהוא מאיים על קבוצה גדולה יותר של אנשים, אלא אם כן מדובר במי שחייב מיתה על-פי דין תורה או אף על-פי דיני הגויים. אלא שאין מורים כן לכתחילה, היות והתנהגות כזאת איננה "משנת חסידים".

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?