הוראת שפה ומגדר : מסרים מינניים וספרות ילדים במגזר הערבי – סלאמה מנאר

המודעות החברתית לנושא שוויון הזדמנויות בין המינים בעולם המערבי המודרני הלכה והתגברה עד ימינו אנו, כאשר ישראל היא אחת מהמדינות הדוגלות בשוויון זה. ביטוי לכך ניתן למצוא במגילת העצמאות של מדינת ישראל. מערכת החינוך, שהיא גורם בעל חשיבות ממעלה ראשונה בהשפעתה על פני החברה, משקפת באמצעות ספרי הלימוד, לא רק ערכים חברתיים רצויים ומקובלים, אלא מיתוסים וסטריאוטיפים מינניים. אלו, על פי רוב המחקרים שנעשו בארץ בשנים האחרונות, מופיעים בספרי לימוד, בכל המקצועות השונים החל בגיל הרך, עבור ליסודי וכלה בתיכון (מלר, 1995, עמ' 144). על פי מחקרים רבים, הסטריאוטיפים המינניים מנציחים את מעמדה החברתי הנחות של האישה ביחס למעמד הגבר, ומקנים עדיפות וכוח לדמויות גבריות ביחס לדמויות הנשיות.
ספרות הילדים מכילה ומעבירה מסרים מינניים ומשפיעה רבות על אישיות הילד בתקופת הגיל הרך שהיא תקופה רגישה, במיוחד עד גיל חמש. בגיל שכזה קשה לילד להפריד בין מציאות לדמיון, ובכך טמונה הסכנה. ברגע שהסיפור נתפס אצל הילד כמציאות הוא מפנים אותו לתוך עולם המושגים שלו, וכך הדמות הנשית הפסיבית, הכנועה והצייתנית מקבלת לגיטימיות (רזיאל, 1993, עמ' 34).
במערכת החינוך במגזר היהודי נעשו מחקרים רבים בנושא ספרות הילדים והמסרים המינניים המשתקפים בה. מחקרים אלו גרמו להתעניינות רבה אצל אנשי חינוך ואף לקיומן של תכניות התערבות המנסות לשנות את המציאות המשתקפת בספרות הילדים ובספרי הלימוד, ולהפכה מספרות מיננית המעדיפה את הדמות הגברית על הדמות הנשית לספרות המכילה מסרים שוויוניים, ונותנת הזדמנות שוות-ממדים לאישה ולגבר.
המחקר הנוכחי בדק את המסרים המינניים בספרות הילדים בגני ילדים במגזר הערבי מנקודת מבטן של הגננות.
שאלות המחקר היו:
האם יש בסיפורי הילדים בגני הילדים במגזר הערבי מסרים מינניים?
האם שפת הסיפורים מכילה מסרים המעדיפים את הבן על פני הבת ?
השערת המחקר היא שבסיפורי הילדים במגזר הערבי יש אכן מסרים מינניים וסטריאוטיפים מינניים המעדיפים ומעצימים את הבן על פני הבת, וכי שפת הסיפורים מכילה מסרים מינניים ומסייעת אפילו בהעדפה והעצמה זו.