גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

שונית האלמוגים באילת – סביבת חיים באי-ודאות קיומית התלויה במאמצי שיקום- ד"ר שי שפיר

יום חמישי, 2 באוקטובר, 2008

שוניות האלמוגים בעולם בכלל ובאילת בפרט, נמצאות במצב של אי-ודאות לגבי עתידן. גורמים עולמיים ומקומיים משפיעים ישירות על בריאותן של השוניות ואצלנו השונית הקטנה של אילת נמצאת בלב ויכוח ציבורי על עתידה. הוויכוח על החקלאות הימית במימי מפרץ אילת העלה את נושא בריאות השונית לסדר היום הפוליטי-ציבורי במדינת ישראל והביא למימושם של מחקרים חדשניים אשר בחנו באופן ביקורתי מספר הנחות שהתבררו כבלתי מבוססות. השפעת חוות הדגים על בריאות השונית עוררה ויכוח מר אשר גלש מעבר לעובדות המדעיות. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי לחוות הדגים אין השפעה שלילית על האלמוגים אלא להפך, יש השפעה מיטיבה. נתונים אלו הובילו להעלאת רעיונות של "ייעור השונית" ופיתוח משתלה צפה של אלמוגים בגוף המים, בסמוך לכלובי הדגים, אשר מגדלת אלפי אלמוגים  מתוך גישה חדשנית אקטיבית לשיקום השונית. הטכנולוגיה של "ייעור השונית" פותחה ונוסתה על שני שלביה: השלב של משתלת האלמוגים ושלב השתילה בשונית הפגועה. טכנולוגיה ירוקה זו עשויה לשנות לטובה את המגמה של התמוטטות השונית. עתיד שונית האלמוגים נגזר מצד אחד מהשפעת ההתפתחות המואצת של העיר אילת ומצד שני ממאמצי השימור והשיקום האקטיבי של שונית האלמוגים. רק השנים יגידו אם השכלנו לאזן את המשוואה ולהציל את השונית הצפונית ביותר בעולם מכליה.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?