שבר ותמורה בראי האומנות: קריאה חזותית-נרטיבית ביצירתה של ציפי עמוס גולדשטיין – שחר מרנין-דיסטלפלד

מאמר זה עוסק במונחים "שבר" ו"תמורה" כפי שהם באים לידי ביטוי ביצירה האומנותית. במרכזו שבעת הרקיעים הפרטיים, סדרת לוחות המשלבים ציור שמן, רישום ורקמה, של האומנית ציפי עמוס גולדשטיין. מטרת המחקר הייתה לפענח את הסדרה, שהיא מעין כתב חידה רב-שכבות, ולעמוד על המשמעויות הטמונות בה. שיטת המחקר שילבה ניתוח חזותי-פרשני עם ניתוח נרטיבי. הממצאים הראו כי הסדרה "מספרת" באמצעים אומנותיים את סיפורה של האומנית, באופן התואם להגדרת המונח יצירתיות כ"ניסיון/חוויה" וכ"מורכבות", ובתוך כך נמצאו המונחים "שבר" ו"תמורה" מרכזיים הן בביוגרפיה של האומנית והן ביצירתה. חמישה צמדי ניגודים נמצאו כמרכיבים בולטים בסדרה, אשר כל אחד מהם מייצג דיאלוג בין שבר לתמורה: (1) כאוס ועומס צורני וחומרי אל מול סדר והיגיון; (2) התפרקות והיעדר אהבה אל מול הגנה ובית; (3) חיתוכי בד וחוט אל מול חיבורם; (4) מסרים סותרים אל מול תקשורת ושפה הניתנות לקריאה; (5) טלאי צהוב ושואה אל מול מגן דוד ותקומה. פענוח הסדרה מאפשר לבחון כיצד אירועי חיים מתורגמים לשפה האומנותית.