המחקר הנוכחי עוסק בהוראת השפה הערבית כשפת אם בבתי הספר הערביים בישראל בכלל ובבתי הספר בעיר חיפה בפרט, תוך התמקדות בתכנית הלימודים הקיימת והצעה לתכנית לימודים הבנויה על פי ריבוי תקנים. המחקר נעשה בעיר חיפה בשנת 2006 בקרב תלמידי כיתות ג' במערכת החינוך הממלכתית של המגזר הערבי בעיר ומטרתו הייתה לבדוק אם יש קשר בין ההישגים הנמוכים של התלמידים לבין תכנית הלימודים הקיימת ולהציע מודל שיביא להצלחת התלמידים בהתאם לקצב האישי והיכולת האישית של כל תלמיד, לפי רמתו וביחס לכתה ולתקן.