בפרק הראשון מובאים היסודות לעיסוק בראש חודש כחג של נשים ומוצגות בו הנחות היסוד של תחומי התוכן המרכזיים הנמצאים בבסיסו של המועד והם: תרבות יהודית, פמיניזם, לוח השנה וראש חודש.
השקפת העולם המוצגת ביחס לתרבות היהודית רואה, מחד, את חשיבות הקשר עם העבר לבניית זהות ושייכות, ומאידך את הצורך להתאים את מקורות העבר אל חיינו, באמצעות מנגנונים תרבותיים של פרשנות ומדרש. הדגשים המובאים ביחס לפמיניזם הם על תרומתו לתיקון עולם ועל האפשרות שנתן לנשים להישמע ולהראות ולכולנו, נשים וגברים, לחיות בעולם שוויוני וצודק יותר. בחינה פמיניסטית של המקורות היהודיים – שנכתבו על-ידי גברים – מאפשרת לנו לקרוא אותם מחדש באופן שנותן מקום וביטוי לנשים אז והיום.
יצירתו של לוח השנה מתקיימת עם התפתחות התרבות והצורך של האדם בסדר וקביעות, מחזורי היקום והטבע מוכנסים על ידיו למסגרת זמנים. כל תרבות מסדרת לעצמה את מסגרת הזמן בעזרת לוח שנה שבו היא מביאה לביטוי את צרכיה הרוחניים-תרבותיים. לוח השנה בתרבות היהודית קבע את ערב מולד הירח כיום שבו מתחיל החודש והוא ראש החודש. בתלמוד הירושלמי אנחנו קוראות כי מנהג הנשים לשבות ממלאכה בראש חודש – מנהג טוב. ראש חודש כיחידה החוזרת על עצמה שתים-עשר פעמים בשנה, מציינת את מולד הירח ואת תחילתו של חודש חדש. על גבי מצע זה ובהקשרים שהוצגו להלן מתחקה המחקר אחר מועד ראש חודש כחג של נשים.