מורות העוסקות בחינוך אזרחי נתקלות פעמים רבות במצב שבו תלמיד מהכיתה מתעמת איתן באופן חריף במהלך דיון בסוגיות פוליטיות, מאתגר את יכולתן לשלוט בשיעור ומנסה לקעקע את העמדה הערכית והמוסרית שבשמה הן מדברות. סיטואציות כאלה מתאפשרות דווקא בכיתות שבהן המורה שואפת לחנך ברוח של פתיחות לחשיבה ביקורתית, והרצון להימנע מעימותים כאלה עלול לצמצם שאיפה זו. במחקר שדה אתנוגרפי אותרה פרקטיקה המכונה 'עזר כנגדה', אשר באמצעותה מתמודדות מורות עם קשיים אלה. המורות עושות שימוש פדגוגי מושכל בעימות חוזר עם תלמיד קיצוני במיוחד, בכך שהן מייעדות לו תפקיד קבוע בשיח הכיתתי. באמצעות מתן תשומת לב ובמה לעמדותיו של התלמיד, הן גורמות לו לנמק ואף למתן אותן, ובו בזמן מדגימות לכיתה כולה כיצד ראוי לנהל מחלוקת וכיצד להגיב לעמדות קיצוניות. יישום פרקטיקה זו מחייב עבודה רגשית ובניית יחסי חיבה ואמון בין המורה לאותו תלמיד, בלעדיהם העימות המתמשך עלול לגלוש להתנגשות הרסנית. המאמר מפרט מהם יתרונותיה של פרקטיקה זו ומהם התנאים המאפשרים לה להצליח.