שאלת זהותם של המחברים מתבררת לאור שני סיפורי מקום שהלכו ונפרסו זה ליד זה, עולים מתוך הסיפורים שנלחשו בין ענפיו של עץ תות ענף בכפר ארץ-ישראלי אחד.
הסיפור האחד הנו סיפור נוטעיו של העץ, תושביו הנעדרים של הכפר הערבי הסמוך אל-סומיריה, שבעקבות 'מבצע בן עמי' במהלך מלחמת 1948 גורשו מכפרם ונפוצו כפליטים בעולם.
הסיפור השני הנו סיפור העולמות האבודים, השכול והיתמות הלא מדוברים, של מייסדי הקיבוץ שעלה על הקרקע בסמוך לכפר החרב כמה חודשים לאחר חורבנו. מתוך החיפוש אחר זהות, עולה סיפור המקום האבוד של אחת ממשפחות הפליטים המייסדים של הקיבוץ בצפון פולין, שילדיה שיחקו בין ענפי עץ התות כאן.
שני הסיפורים נשזרים יחד בזכות שניים: נערה בקיבוץ, דור שלישי למייסדים, שמנסה להתחקות אחר דמות הכפר החרב וגורל תושביו, ומתכתבת עם פליטי הכפר, ומנגד אדם צעיר שחי בצפון פולין ומתחקה אחר הסיפור של חלקת הקרקע אותה רכש מהממשלה הפולנית, קרקע שהופקעה בכוח מבעליה היהודים. נכדתם של הפליטים מהנחלה המופקעת שם מגלה שהיא יושבת על נחלתם של הפליטים מכאן.
מילות מפתח: פליטים; בית; זהות; גליל; אל-סומיריה; שואה; קיבוץ לוחמי הגטאות