השבר שחוותה יהדות וינה ערב מלחמת העולם השנייה לא ניתן היה לאיחוי – קהילה זו נפוצה לכתשעים מדינות בעולם ומאז לא שבה להיות גדולה, מעורבת וחזקה, כפי שהייתה קודם לכן. שבר הקהילה היהודית וההגירה מאוסטריה לארץ ישראל לאחריו נלמדו בפרויקט שבמרכזו יחידת הוראה וחקר המשמעות שהפיקו הלומדים ממנה. יחידת לימוד מקוונת בנושא יהדות וינה נלמדה בעזרת מסמכים ראשוניים בכיתות להכשרת מורים במכללת אורנים, ב-KPH – אוניברסיטת וינה, ובאוניברסיטת העיר דבלין. בשיעורים המקוונים שהועברו באמצעות הזום השתתפו סך הכול 160 סטודנטים במסלולים לתואר ראשון ולתואר שני. ההוראה התקיימה בשלושה מרחבים שונים הנקשרים בשלושה נרטיבים, שבבסיסם שברים ותמורות: הנרטיב הישראלי של שואה, עלייה ועצמאות, של מלחמות, הגירה ופליטות; הנרטיב האוסטרי של כיבוש ומלחמה ואחריתו בבניית לאום חדש במדינה דמוקרטית; ולבסוף הנרטיב האירי, שבבסיסו רעב והגירה ואחריתו במדינה עצמאית, קולטת הגירה ומשגשגת. מטרת מאמר זה היא להשוות בין תגובותיהם של פרחי הוראה מאוסטריה, מישראל ומאירלנד לסיפור על שבר ותמורה ערב מלחמת העולם השנייה. החוקרים הופתעו מרמת העניין ושיתוף הפעולה שהפגינו הסטודנטים משלוש המדינות. ההשוואה בין תגובותיהם אפשרה להבין את האוניברסליות של הנושא הנלמד, כשגישות הומניסטיות איחדו את תגובות כל הסטודנטים. במחקר נמצא שלנרטיבים לאומיים יש השפעה רבה על תגובות המורים לעתיד ועל גישותיהם. כמו כן, כל המשתתפים ציינו את חשיבות קיומו של דיון אקטואלי בסוגיות של זכויות אדם, הגירה ופליטים. השבר והתמורה שבאים לידי ביטוי במאמר זה הם בעלי ממד אישי ולאומי ובו בזמן גם אוניברסלי, ולפיכך אין הם "היסטוריים" בלבד, אלא משמעותיים גם עבור הדור הצעיר כיום.