מקובל לחשוב כי התפתחות הזהות האישית היא מהשלבים המשמעותיים יותר בחיי כל מתבגר ומתבגרת. היכולת של המתבגר/ת לפתור משברי זהות לאורך החיים תלויה במידת ההצלחה ביצירת זהות עצמית וחברתית, בעיקר¬ בתקופה קריטית זו. תהליך הבניית הזהות ועיצובה אינו תלוי במתבגר/ת בלבד, אלא גם בסביבה שבה המתבגרים מתפתחים ובתהליכי הסוציאליזציה שהם חווים. המאמר הנוכחי מבוסס על מחקר העוסק בעוצמת הזהות הלאומית-פלסטינית של מתבגרים פלסטינים בישראל, ובוחן באיזו מידה הם חווים תהליכי סוציאליזציה לאומית בבית ובבית הספר – זאת בהשוואה למתבגרים יהודים. מממצאי המחקר עולה כי אכן מידת הסוציאליזציה הלאומית שחווים המתבגרים הפלסטינים בבית ובבית הספר נמוכה. אך, בניגוד לאינטואיציה שלפיה הדבר מבשר זהות לאומית נמוכה, הרי המחקר מעלה כי המתבגרים הללו הם בעלי זהות לאומית-פלסטינית חזקה. את ההסבר לכך אנו תולים באופן שבו נתפס הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיני מתבגרים אלו.