גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

נתיבי האוכל של האם היהודיה בברזיל כמשקפים שבר ותמורה בקרב התפוצה היהודית-ברזילאית – קארן אילון-ברוסטיין

יום שלישי, 30 בינואר, 2024

במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים היגרו יהודים בהמוניהם ממזרח אירופה אל "העולם החדש". הם יצאו מהשטעטל המסורתי בניסיון לשפר את חייהם ואת חיי משפחותיהם. ברזיל הייתה אחד מיעדי ההגירה הבולטים, אחרי ארצות הברית וארגנטינה. אופי ההגירה היהודית, שבו האב היגר ראשון ובעקבותיו האישה והילדים, שינה ללא היכר את מבנה המשפחה היהודית, ומיקם את האם כעמוד התווך של המשפחה. כאשר האימהות היהודיות הגיעו לברזיל הן נאלצו להמשיך להתמודד עם עוני גם לאחר ההגירה. אומנם הן היו מורגלות להאכיל את משפחותיהן בתנאי עוני ולכן המשיכו לבשל גם בברזיל "אוכל של עניים", כגון תבשילים עם תפוחי-אדמה וסלק, כפי שבישלו בארצות מוצאן. אך בשל שמירה על חוקי הכשרות הן גם נאלצו לוותר על מצרכים מסוימים, ולאמץ חדשים, שאינם נפוצים במזרח אירופה. דמות ה"יידישע מאמע" ומאכליה מסמלים את ההתבססות הכלכלית והטרנספורמציה החברתית-תרבותית שעברו היהודים בברזיל בשנים ובדורות שלאחר ההגירה. האם היהודיה פינתה את מקומה במטבח לעוזרת הבית ויצאה ללימודים ולעבודה. "האוכל היהודי" הפך למיוחד וחגיגי, ונאכל בחגים או באירועים משפחתיים. כך, התבשילים היהודיים שמתבשלים במטבחה של האם או הסבתא מהווים ביטוי משמעותי ליהדות עבור התפוצה היהודית-ברזילאית. מאמר זה מציג את נתיבי האוכל של האם היהודיה בברזיל לאורך השנים, ודרכם משרטט את התהוות התפוצה היהודית-ברזילאית על משבריה ותמורותיה.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?