גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

"נקניק באורך של הליקופטר וגבינת קממבר" קריאה ביקורתית בצילום אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים – ענת מסד

יום חמישי, 22 בדצמבר, 2011

מנחה: פרופ' נעימה ברזל

נושא העבודה: תפקידם של ייצוגים תרבותיים שונים בפרשנות ההיסטוריוגראפית של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור – "מוטב שישכחו".

נכתב במסגרת לימודי תואר שני בתכנית להוראה רב-תחומית.

"אחרי המלחמה מיסגר הזיכרון את כל מה שעשינו, את כל מה שקרה ברגעים השאננים שלפני, בערב ובבוקר שבו כבר היה ידוע שהעולם השתנה לתמיד, ורק אנחנו לא ידענו" (אמיר גוטפרוינד, 2008).

הרודוטוס 'אבי ההיסטוריה', מנמק בפתח ספרו את חקירותיו "למען לא יישארו בלי זכר מעשיהם הגדולים והמפורסמים, אלה שעשו היוונים ואלה של הברברים" (וינריב, 2004: 24). במילים אלה מאשש וינריב, כי מאז ומעולם ראתה ההיסטוריה בזיכרון "אב-דמות או דמות-אב" (שם). בתהייה אודות הזיכרון שואל אבישי מרגלית מהם אותם אירועים היסטוריים שמן ההכרח לשמר בזיכרון ועל מי מוטלת חובת הזכירה (מרגלית, 1999: 76). כך, המושג זיכרון לדבריו, הוראתו הראשונית היא בהתייחסות ליחידים. מכאן, שהזיכרון האישי – כמו ידע אישי – הינו בבחינת הישג, אלא, שזהו זיכרון 'בלתי-רצוני'. גם אם מתקבלת הטענה כי אין לנו שליטה על הזיכרון והשכחה וכי איננו יכולים להיות אחראים מוסרית לכך שזכרנו או שכחנו, הדברים שונים כאשר מדובר בזיכרון משותף.

השאלה היא אם כן, כיצד לעסוק בזיכרונות כואבים מן העבר ואיך לשתף בהם קהילות של זיכרון. קהילה של זיכרון מבוססת לא רק על מערכת היחסים 'הסמיכה' שבין החיים לבין עצמם, אלא גם עם זו של המתים. זוהי קהילה העוסקת בחיים ובמוות, שבה מתקיים אלמנט של "הנצחה על-סף-החייאה": זוהי קהילה העוסקת בהישרדות באמצעות הזיכרון (שם: 84). מרגלית מאתר את הזיכרון המשותף המודרני ככזה הממוקם בין שני קטבים: היסטוריה ומיתוס, שני קטבים המגלמים את הניגוד בין ראיית העולם כמקום מכושף (מיתוס), לבין ראיית העולם כמקום לא-מכושף (מדע ההיסטוריה).

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?