גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

משמוע ועונג המגולמים בגוף המוזיקאי: התבוננות נוספת בהוראת הנגינה הקלאסית ובפדגוגיה המסורתית – דן שגיב

יום חמישי, 24 בדצמבר, 2015

שימורה של המוזיקה הקלאסית כתרבות גבוהה ומובחנת מתאפשר בזכות הנחלה של הביטוס של נגן באמצעות שיטות הוראה קפדניות הממשמעות את הגוף ומדגישות את אידיאל המבצע הקלאסי והווירטואוז. במאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי, אבקש להתבונן בשיעורי נגינה יחידניים כזירה מרכזית לעיצובו של הביטוס זה, ולשאול על משמעותן של פרקטיקות ההוראה המתחוללות בחדר הלימוד בין המורה לתלמיד. במהלך העשור האחרון נכתבו מאמרים ביקורתיים הרואים בשיטות ההוראה המסורתיות פרקטיקה משעתקת ומכנית המבנה תודעה אחידה, הנוטלת מהגוף את הכוח היצירתי הטמון בו, ושמטרתה העיקרית היא לשמר את המבנה הקיים. אל מול גישה זו אני מבקש להתבונן בשיטות ההוראה הללו לא רק כיסודות ממשמעים וממשטרים, אלא גם כשיטות העשויות לאפשר סיפוק, הגשמה ועונג לתלמיד.
באמצעות פנייה לספרות הפנומנולוגית, אבקש לטעון שהידע הגופני אינו נרכש כבפעולת אילוף המבוססת על התניות ותגובות צייתניות. התלמיד נדרש "לחצוב" בגופו בעמל רב, ובאופן רצוני, עד אשר מושגת המושלמות אותה מבקש המורה להקנות לתלמידו. על כן, לצד ההיבט המשעתק והמדכא של הוראת הנגינה, ניתן להצביע גם על היבט אישי, יצירתי ודיאלוגי, הבא לידי ביטוי באמצעות הגוף לאורך הליך הלמידה כולו.

מילות מפתח: הביטוס, הוראת הנגינה, פנומנולוגיה של הגוף, שעתוק תרבותי

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?