מסה: וידויו של ארכיבר חולה במחלת ארכיב – אלי ברודרמן

אני ארכיב מהלך, ארכיב מהלך ונושם, ארכיב מהלך ונושם היונק את רוחות העבר האפל מיום שנולדתי וכנראה עד היום בו אפרד מן העולם. ארכיבים מטבעם חולים במחלות שונות ומשונות. העבר, על רוחות הרפאים שהוא מעלה באוב, מייצר את הנגעים בארכיב המביאים עליו את מחלתו. מכאן שגם אני חולה במחלת ארכיב כזו או אחרת, מחלה שאת טיבה אני חוקר ואולי מדובר במספר מחלות, כדברי דרידה: "אין מחלת ארכיב אחת, סייג אחד או סבל אחד של הזיכרון בין אחרים: בכרכה את האינסופי, נוגעת מחלת הארכיב ברע הרדיקלי".
הארכיב הפרטי שלי הוא אינסופי. לכן כדברי דרידה מציץ ממנו הרע הרדיקלי. המאמר שלהלן מהווה מסע לבדיקת חוליו של הארכיב הפרטי שלי, ארכיב מבוסס שואה, תוך בדיקת מחלותיו של הארכי-ארכיב הישראלי "יד ושם" והשוואה בין מחלת הארכיב הפרטית שלי לזו הכללית.
המאמר מסתמך על תאוריות הארכיב של פוקו ודרידה והוגים נוספים כמייקל שנקס (Shanks) שתרמו רבות לשיח על מחלת הארכיב והשלכותיה על התרבות.
בין ה'דבר' המרכיב את הארכיב לבין התאוריה הנבנית ממנו, ובין מצוקת הארכיב למחלות העולות ממנו, נפרס ונשזר הזיכרון והחוויה האישיים שלי כחוקר, עם הזיכרון והחוויה הקולקטיביים. הפתרון האתי המוצע בסוף המאמר מהווה הצעה לתחילת הריפוי של מחלות הארכיב, הפרטית והכללית, בה חולים אני והחברה הישראלית-יהודית.