מונולוג מנהל בית הספר "הירדן" לילדים חסרי מעמד בתל אביב – יהודה פרידמן

אני מכהן כמנהל בית ספר יסודי, כיתות א' עד ו', מזה חמש שנים. בבית הספר לומדים רק ילדי זרים וחסרי מעמד. סך הכול 516 תלמידים מ-32 מדינות, הדוברים תשע שפות שונות. לפחות מעשרים אחוזים מהתלמידים יש ביטוח בריאות, אף אחד מהם לא יהודי ולא ישראלי. רוב רובם של התלמידים כאן, להערכתי כתשעים אחוזים, הם מאריתריאה, והיתר משלושים מדינות נוספות. לפעמים בתפוצה של אחד-שניים ממדינה ולפעמים שלושה-ארבעה ממדינה, תלוי הרבה פעמים בהיסטוריה של ההגירה לישראל. בית הספר מלמד עברית כשפה שנייה, יש לו מאפיינים של חינוך מיוחד אבל ללא ההכרה של חינוך מיוחד. כלומר, הוא לא נחשב חינוך מיוחד והוא גם לא מקבל תקציבים של חינוך מיוחד, אבל הוא כן מתמודד פעמים רבות עם התנהגויות אנומליות של ילדים ועם דברים שקשורים בקשיים אובייקטיבים של החיים בארץ ללא מעמד, שמובילים לא אחת למורכבויות רגשיות, נפשיות והתנהגותיות של תלמידים, להנמכה קוגניטיבית לא מעט ולפערים קוגניטיביים ביחס לגיל מבחינת הצפוי. אפשר לומר שזה בית ספר בסיכון, צוות בסיכון ומנהל בסיכון.