"מבוכה של הגוף" מטפלות בתנועה שאינן חרדיות – במגזר החרדי – גייל סוסקין ומירה קרניאלי

מטרת המחקר הייתה לבחון את חוויית הטיפול בתנועה במגזר החרדי מנקודת מבטן של מטפלות שאינן חרדיות. המחקר התבצע בפרדיגמה איכותנית-פנומנולוגית, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. בחברה החרדית מוקדש מקום מוגדר לגוף, ולכן חוקקו חוקים ונהלים למשול בו, תוך שמירה, הגבלה וצמצום. מנגד, עבודתן של המטפלות בתנועה מתבצעת באמצעות הגוף ודרכו. זאת תוך שילוב בין מערך היחסים מטפל מטופל והביטוי המוטורי, שילוב המאפשר חשיפה של רגשות ומחשבות היוצרים פוטנציאל לשינוי חיובי.
בפועל, ממצאי המחקר מצביעים על סתירה מהותית בין תפיסתן המקצועית של המטפלות בהבעה ויצירה דרך תנועה, לאופן יישומו בטיפול בחברה החרדית. ממצא זה משפיע על מהות עבודת המטפלת בתנועה. כדי שטיפול בתנועה בחברה החרדית יהיה משמעותי, חשוב שיתבצע ברגישות תרבותית. כדי להשיג זאת נדרשת ההיכרות מעמיקה עם מאפייני הסביבה התרבותית ובמיוחד הבנת מקומו ותפקידו של הגוף בחברה החרדית. בנוסף, נדרש ליווי מקצועי מתמשך המתמקד במהות הסתירות והקשיים שחוות המטפלות.
מילות מפתח: טיפול בתנועה, מטפלות בתנועה, מגזר חרדי, טיפול רגיש תרבות, תפיסת הגוף