גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

לצאת מבלי שוב? זיכרון והיסטוריוגרפיה בחברה הישראלית – מנשה ענזי וליאור שטרנפלד

יום שני, 20 בדצמבר, 2021

בעשור האחרון התפתחה בישראל מגמה הקשורה בתהליכי שבירת כור ההיתוך ובפתיחוּת לנרטיבים מגוונים בחברה הישראלית. אלא שמגמה זו, כפי שהיא מצטיירת בעינינו, עסוקה בעיקר בחיזוק הנרטיב הציוני תוך הרחבתו ועדכונו, ואינה מציעה עבורו אלטרנטיבה היסטוריוגרפית. נראה שהמגמה החדשה – של מתן תשומת לב ראויה להיסטוריה של יהודי המזרח התיכון וצפון אפריקה, אך בד בבד עם הבלטת הצרות והקשיים שחוו היהודים בארצות אלה – מבקשת לחזק את המטא-נרטיב השולט. נרטיב זה נועד להצדיק את מדיניות הפנים והחוץ של ישראל, במיוחד בכל האמור ביחסי המדינה עם הפלסטינים ועם מדינות ערב והאסלאם באזור. דרך המלך בתיאור זה הייתה לקשור את עזיבת היהודים עם ציונות פרימורדיאלית, דתית, ועם שנאת המקומיים ליהודים מקדמת דנא. נרטיבים אלה קיבלו גושפנקא רשמית בחוק שנחקק בכנסת ישראל לציון "יום היציאה והגירוש". דיון היסטוריוגרפי נכון נדרש לעמדה אחרת מזו הנהוגה בישראל כיום. ישנה חשיבות עצומה להתמקמותו של המחקר על יהודי המזרח התיכון בשדה של המזרח התיכון בכללו. לא מפתיע אם כן להיווכח שמרכז המחקר על היהודים במרחב המוסלמי בעת החדשה כבר אינו נמצא בישראל, וכי רוב הכותבים יושבים באוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה. אנו קוראים לקדם מפעל היסטוריוגרפי וזיכרון שאינו דורסני כלפי האחר, אשר משלב את המבט של המרחב בדיון על יהודים במזרח.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?