המאמר דן בשינוי עיסוק מתוך בחירה; הוא בוחן את נסיבות בחירתם של מורים לנטוש את עבודתם ולהמירה בעיסוק טיפולי במסגרת החינוכית. המאמר סוקר מחקר שבחן את המוטיבציות של מורים לביצוע המעבר הזה, באמצעות ראיונות עם מי שחוו אותו. אנו טוענים כי את התמורה בתפקיד המורה ניתן להסביר בהשפעתם של תהליכים שעוברים על חברות דמוקרטיות במערב – החל משנות השמונים של המאה העשרים, וביתר שאת בעשור האחרון, ועיקרם – הצבת הפרט וצרכיו במרכז העשייה החינוכית. טענתנו היא כי התמורות הללו הן מופעים של המהלך הניאו-ליברלי בחברה, ושכתוצאה מהם מבקשים לעצמם מורים עיסוק שהמרכיב הפרופסיונלי בו מובהק, ועל כן נוח להזדהות איתו.