גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

כולנו זקוקים לחסד: "תשישות חמלה" בקרב אנשי חינוך – ענבר לבקוביץ' וצמרת ריקון

יום שני, 12 בנובמבר, 2018

למה אנו מצפים כשליבותנו מתמלאים ייאוש ואף על פי כן דופקים אנו על דלתו של אדם – אין זה אלא מצפים אנו לנוכחות מן הנוכחויות שעל ידיה נאמר לנו, שבכל זאת יש טעם ותכלית. (בובר, 1964)

חמלה היא רגש של דאגה, הזדהות ורצון לסייע לזולת הנתון במכאוב ובסבל. "תשישות חמלה" מבטאת מערך תסמינים הנחווים כאשר המסייע מעורב רגשית יתר על המידה ברגשות המטופל. המושג "תשישות חמלה" (Compassion Fatigue, המכונה גם Empathic Distress או Countertransference) הוטבע לראשונה על-ידי ג'ויסון, שבחנה את תופעת השחיקה בקרב אחיות במחלקות לרפואה דחופה. היא זיהתה את תגובת האחיות לחשיפה המתמשכת לסבלם של החולים ולכאבם ואת השפעתם על האחיות עצמן. ג'ויסון הבחינה כי תחושות של חמלה לצערו של האחר וניסיון למגר את כאבו, עלולים לפגוע ביכולתו של המסייע להיות אמפתי ולשאת בעוצמת הסבל. המשגה נוספת של המונח הגיעה מאוחר יותר על-ידי פיגלי, אשר תיאר מצב בו מטפלים מדיסציפלינות שונות נחשפים בצורה מצטברת לסבל, למצוקה ולטראומה של מטופליהם. פיגלי הציע כי בני משפחה ומטפלים עלולים לפתח לחץ מִשני טראומטי מעצם הקרבה לניצול הטראומה. הלחץ נובע מן הרצון לסייע לאדם הסובל והוא כולל תסמינים רגשיים והתנהגותיים הזהים כמעט לתסמינים של פוסט-טראומה. על כן, חשיפה ממושכת לזיכרונות טראומטיים, לכאב ולסבל המלווים את המסייע, גורמים ל"תשישות חמלה", תהליך שבו המסייע חש תחושות דומות לאלו של ניצול הטראומה.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?