לא מכבר פורסם ספרו של ישראל קורן בתרגום לאנגלית. הספר עוסק ביסודות המיסטיים של הגותו של בובר ובקשר שבין הגות זו לחסידות. בתחילת דרכו עסק בובר במיסטיקה ובחסידות, אך לפי דבריו ודברי חוקריו, עבר "הפיכת לב" וגיבש בהמשך דרכו את הגותו הדיאלוגית, המתרחקת מן העיסוק המיסטי. ההגות הדיאלוגית מתמקדת בזיקה שבין "אני-אתה", מפגש בלתי תכליתי שיש בו היבט של התגלות: חריגת האדם מעצמו והתחברות אל מה שמעבר לעצמו. עיקר המחקר העוסק בבובר מנתח את הגותו הדיאלוגית, שהיא לב יצירתו ורבת השפעה בתחומים שונים: מדעי היהדות, חינוך, סיעוד, טיפול ועוד