גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

טבעו של השיח המקוון כדימוי פונטי (phonetimage) ללא דובר סמכותי לאור הגותם של דרידה ולאקאן – אלי ברודרמן

יום שני, 12 בנובמבר, 2012

במאמר זה אבחן את טבעו של השיח המקוון, קרי השיח המתבצע באינטרנט: דואר אלקטרוני, צ'טים, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות וכד'. כמו כל תופעה בעולם הנחקרת בכלים פילוסופיים, ניתן לחקור את השיח המקוון באמצעות תאוריות וכיווני הגות מגוונים. בכוונתי להצטמצם במאמר זה ולנתח את השיח המקוון באמצעות כלי החשיבה והניתוח הפוסט סטרוקטורליסטיים לאור כתיבה אקדמית עכשווית – זו ובעיקר לאור ההטרמה הרבה של דרידה ולאקאן לשיח האינטרנטי. ברצוני לאפיין היבט מסוים ומהפכני של השיח המקוון באמצעות ההגות הפוסט סטרוקטורליסטית ולהצביע על היותה של השפה – המקוונת שפה נטולת הכרעה, כלומר, שפה בה אין לשיח הדבור עליונות על פני השיח הכתוב, ומכאן נובע ההיבט המהפכני שלה. כפי שציינתי קשה להציג את ההיבט המסוים הזה של השיח המקוון בלא להשתמש בכלים, במתודות החשיבה ובז'רגון הפוסט סטרוקטורליסטי מול השיח הנפוץ בקרב חוקרי שפה רבים – החוקרים את שפת האינטרנט, שיח הממשיך לאחוז במידה רבה בהיגיון של המטפיזיקה המערבית בדבר עליונותה של השפה הדבורה על הכתובה כמייצגת דובר בעל נוכחות וסמכות.

השפה המקוונת מהווה אתגר תרבותי חדש משום שטבעה אינו ברור ומוגדר. האם זו שפה דבורה המבוטאת בכתב? האם זו שפה כתובה המושפעת עמוקות מהדיבור, או שפה חדשה לגמרי, כלומר שפה – כתובה דבורה, המהווה מרכב היברידי המאתגר את התפיסות המקובלות לגבי מקומו המסורתי של – הדיבור ומקומו המסורתי של הכתב בשיח התרבות? "ככלל נמצא כי המשתתפים בתקשורת האלקטרונית מתווכת המחשב (computer mediated communication) משתמשים בשפה בעלת סגנון ייחודי המערערת  על החלוקה הדיכוטומית המוצעת בין לשון דבורה ללשון כתובה" (בורוכובסקי בר אבא וקדמי, 2010: 47).

הניסיון לאפיין את השיח המקוון במאמר זה יתמקד בעיקר ביחס שבין הדיבור לכתב. האם הדיבור מחזיק בעליונות המסורתית על הכתב כמקובל בשיח המטפיזי המערבי? או שיש לנו תופעה חדשה בתרבות, בה לא ניתן לקבוע בשיח המקוון סמכות של דובר, ובעיקר נוכחות של דובר. מערך היחסים דיבור כתב בשפה, נקשר לאופני ייצוג המעוגנים לעתים קרובות בערכים ובמסורות תרבותיות שונות – ולסוגיות של פענוח ופרשנות של טקסטים. במידה ואנו נמצאים בשיח חדש בו אין הכרעה של גורם אחד על השני, נגזרות מכך לטעמי משמעויות תרבותיות דרמטיות.

חקירת טבעו של השיח המקוון תתבסס ברובה על שני הוגים פוסט-סטרוקטורליסטים דרידה – ולאקאן. אסתייע בחשיבתם הפילוסופית בתחום השפה לניתוח והסבר של שפת האינטרנט. בחלקו הראשון יעסוק המאמר בחקירתו של דרידה לגבי השפה הכתובה ומקומה בתרבות המערבית, וממנה אקיש למערכת היחסים של דיבור כתב בשיח המקוון. חלקו השני של המאמר יציג את הגותו של לאקאן ביחס – לשפה, ללא מודע ולמציאות. חקירה זו תקיש לעבר המושג "עולם וירטואלי דיגיטלי" ומשמעותה של השפה בסוג כזה של עולם.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?