גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

זיכרון, עדות וכאב: על תנועות המטוטלת ב"המהגרים" של ו.ג. זבאלד – קובי אסולין

יום חמישי, 22 באוקטובר, 2020

בַּיִת עָזוּב/יהודה עמיחי
בַּיִת עָזוּב, מִיַּד רוֹאִים שֶׁהוּא עָזוּב
אָדָם עָזוּב, לֹא מִיַּד רוֹאִים
כִּי בְּעֵינָיו הַפְּתוּחוֹת עֲדַיִן אוֹר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
מבוא
כך מספר אפלטון, בדיון על התאווה בפוליטיקה:
שעה שלאונטיוס בן אגליאון עלה מהפיריאוס העירה, בדרך שמחוץ לחומה הצפונית, הבחין בגופות מתים, במקום שהוצאו להורג; והנה אחזה בו תאווה להתבונן בהן, בעת ובעונה אחת בחלה נפשו מכך, והוא ביקש לפנות עורף למחזה; וזמן מה היה נלחם בעצמו וכיסה את פניו, עד שלבסוף נכנע לתאוותו, פקח את עיניו לרווחה, רץ אל הגופות וקרא: הא לכן רצונכן, עיניי העלובות! ומלאתן לשובע מאותו מראה נאה!

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?