גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

זיכרון, משפט והחייאה – שפת פסק הדין במשפט דמיאניוק כחקר מקרה – נעימה ברזל

יום חמישי, 22 באוקטובר, 2020

ב-1986 שלל בית המשפט בארצות הברית את אזרחותו של ג'ון איוואן דמיאניוק, מפני שנמצא שהוא הוליך שולל את רשויות ההגירה בארצות הברית בשאלות הנוגעות לעברו, לצורך קבלת אזרחות אמריקאית. מדינת ישראל הגישה בקשה להסגרתו ב-1983 משום שזוהה בארצות הברית על-ידי עדי רְאִיָּה כפושע והרוצח שכונה "איוואן האיום", מפעיל תאי הגזים ממחנה ההשמדה טרבלינקה. ב-1986 הוסגר דמיאניוק לישראל והועמד לדין בפני הרכב מיוחד של שופטים, לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. ב-1988 הרשיע בית המשפט את הנאשם, בעיקר על בסיס עדויות הרְאִיָּה של ניצולי שואה, וגזר את דינו למוות. בעקבות פסק הדין הגיש הנאשם, באמצעות סנגורו, ערעור לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט לערעורים. במהלך הדיון הוצגו לבית המשפט מסמכים והצהרות בכתב שנאספו בארכיונים רשמיים של מדינות חבר העמים שנפתחו לאחר התמוטטותה של ברית המועצות ב-1990. ביניהם היו הצהרות שנתנו סמוך לסיום מלחמת העולם השנייה על-ידי ואכמנים (שומרים), ששירתו את מנגנון ההשמדה הנאצי והוצבו בטרבלינקה. אלו נקבו בשמות חבריהם לשירות והזכירו גם את "איוואן האיום". אלא שהמצהירים ייחסו כינוי זה לאיוואן מרצ'נקו ולא לאיוואן דמיאניוק.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?