גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

"זה מה שנתנו לי מלשכת הסעד" עיצוב הזיכרון הקולקטיבי ביחס למזרחים בספרים לנוער של גלילה רון-פדר-עמית – גילה דנינו-יונה

יום חמישי, 22 באוקטובר, 2020

בוויכוח שהתנהל בשנות החמישים בשאלה האם צריכים הסופרים העבריים להתגייס למען החזון הציוני, לא חלקו רבים מהסופרים על זכותם לכתוב טקסטים ספרותיים שיספרו את סיפור העלייה והקליטה באופן שינציח את הנרטיב הציוני, אפשר שמתוך מחשבה שאין לעולים, ובהם המזרחים, משאבים רוחניים שיאפשרו להם לכתוב את עצמם. משה שמיר היה בין הקולות הבודדים שסברו שאת סיפור המעברה והקליטה צריכים העולים לספר. "לאלה השואלים היכן על הסיפור המעברה, יאמר אפוא: את הסיפור הזה יכתוב הנער הגדל במעברה והלומד עכשיו לכתוב את שמו לראשונה". למצער, עמדה זו לא קנתה לה אחיזה בקרב סופרי הדור הראשון שכתבו את קורות העולים החדשים בקולם ומנקודת מבטם, שהייתה מבוססת על הנרטיב כי העולים מארצות המזרח נחשלים ונבערים, ועליהם לעבור טרנספר ממזרחיות מסורתית-פרימיטיבית לנורמטיביות מערבית ארצישראלית-נאורה. מוריסון קוראת לתופעה זו "נרטיב-אדונים" שמשמעותו דיבור מוסווה אודות מישהו כביכול בשמו. דומה שהספרים לבני הנוער שכתבה גלילה רון-פדר-עמית, שהחלו מתפרסמים כשני עשורים מאוחר יותר, מהדהדים את תפיסת העולם של סופרי הדור הראשון, לפיה תפקידה של האליטה ההגמונית לכתוב את סיפורם של העולים – המזרחים רק כביכול, בקולם ומנקודת מבטם. אלא ששאלת זהותו של הכותב בוויכוח שהתקיים בשנות ה-50, היא לדעתי משנית בחשיבותה. לדבריו של משה שמיר יש חשיבות סוציולוגית ולא מהותנית. ההיבט החשוב בוויכוח זה קשור לאופי הזיכרון הקולקטיבי ולהבנייתו ובכך אני מבקשת להתמקד במאמר. אני מבקשת לתאר את האופן בו מתוארים המזרחים בספרים אלה, ולהנכיח מבט ביקורתי-מזרחי הבוחן את הנרטיבים והפרקטיקות התמטיות הרווחות בהם ביחס למזרחים.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?