תקציר
ספר שיריה של רונית בכר שחר אִמָּא (עם עובד, 2016) כולל המחזה מטלטלת של יחסים קשים ביותר בין אם ניצולת שואה לבתה, אשר מצוקה, עוינות וקִרבה משמשות בהם לחלופין. מורכבותו של הקשר מהווה מקור לרגשי אשמה סבוכים ולשאלות עמוקות על זהות ה"אני" הדוברת. מאמר זה מבקש להתחקות אחר המנגנונים המורכבים המשמשים ביחסי האם והבת הכוללים אלימות, ניסיונות השתקה, ומרד כנגדם – שביטויו הבולט הוא עצם היצירה בשפה, ועיצובן המתריס של חוויות שלא מוללו במשך שנים רבות. כמו כן עוסק המאמר בשפתה הייחודית של העדה, בצורת עדותה, וגם בשתיקתה.