"הסיפור של הפרענקים הוא לא משהו של השנים האחרונות": על ההיסטוריה של הסגרגציה האתנית בשדה החינוך החרדי – אליעזר היון

מאמר זה מציע עיון היסטורי-חברתי ביחס לאינטראקציה בין העדות האשכנזיות והספרדיות, המשתייכות לחברה החרדית, בכל הנוגע לתחום מוסדות החינוך בחברה זו, ובאופן קונקרטי: קיומה או אי-קיומה של אוכלוסיית תלמידים מעורבת משתי העדות במוסדות החינוך החרדיים. על פי ממצאים מוקדמים, במוסדות החינוך החרדי-אשכנזי המשתייכים לזרם הליטאי קיימים בשנים האחרונות מופעים מובהקים של הדרה ואפליה, כאשר מכסת התלמידים הספרדים לא חוצה את רף 30 האחוזים. מאמר זה מבקש לענות על השאלות: מתי החלו להיאסף עדויות על הדרת התלמידים הספרדים המבקשים להתקבל למוסדות האשכנזיים? והאם תלמידים אלו כלל ביקשו להתקבל למוסדות האלו לאורך ההיסטוריה? מאמר זה סוקר את ההיסטוריה של מאה וחמישים השנים האחרונות בארץ ישראל, שבהן חיו זו לצד זו קהילות חרדיות ספרדיות ואשכנזיות כשהן מפעילות מוסדות חינוך נפרדים. הסקירה כוללת שלוש תקופות: ימי היישוב הישן עד לסיומה של מלחמת העולם הראשונה; השנים שלאחר מכן עד לקומה של מדינת ישראל; ומשנותיה הראשונות של המדינה ועד הדיווחים הראשונים על האפליה המתקיימת. מסקנות המאמר הן כי עד לקומה של המדינה ההפרדה במוסדות החינוך לבשה אופי סגרגטיבי בלבד, ורק לאחר מכן החלה ההפרדה ללבוש צורה של הדרה ממוסדת. כמו כן עולה כי הדיווחים הפומביים הראשונים על מופעים אלו החלו רק במחצית השנייה של שנות השמונים.