ההתייחסות למושג 'מקום' במאמר זה היא במובן הרחב שלו, כהקשר או כסביבת למידה, שבה התלמיד מפעיל תהליכי ויסות עצמי ומוטיבציה. ויסות עצמי בלמידה הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנסה לשלוט בקוגניציה, במוטיבציה, בהתנהגות ובסביבה שלו בהתאם למטרות שלו ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. מחקרים רבים עומדים על חשיבותו של הוויסות העצמי להישגים ולאיכות החיים של תלמידים ועל הקשר ההדוק בינו לבין תהליכים מוטיבציוניים. המאמר יבחן את חשיבותו של הוויסות העצמי ללמידה יעילה ומשמעותית, יעמוד על הקשר האימננטי בין הוויסות העצמי לאוריינטציה המוטיבציונית של התלמיד ויתמקד בדרכים בהן סביבת הלמידה משפיעה על תהליכים אלה. אסקור מספר מחקרים שערכנו לאחרונה, שבוחנים את ההשפעה של סביבת הלמידה על האופן שבו אוכלוסיות שונות של תלמידים מציבים מטרות ומפעילים תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בסביבות למידה מגוונות. הבנה של האופן שבו הסביבה הלימודית, 'המקום', משפיעה על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציוניים בלמידה יכולה לקדם את דרכי ההוראה ולאפשר עיצוב הסביבה באופן שיהיה תואם לצרכים השונים של התלמידים.
מילות מפתח: ויסות עצמי; מוטיבציה; מטרות הישג; סביבות למידה