בעשורים האחרונים מתחוללים בחברה החרדית שינויים הנוגעים בין היתר ליחס ללימודים ולהשכלה גבוהה בקרב נשים. בניגוד לתפיסה המסורתית הגורסת כי "כל כבודה בת מלך פנימה" שקבעה את תפקידה של האישה בטיפוח הבית ובחינוך הילדים, השינויים החברתיים והכלכליים מיצבו אותה בתפקיד המפרנסת תוך השתלבות בשוק העבודה הכללי. תוכניות ההשכלה הייעודיות לנשים חרדיות מכשירות אותן לעסוק בעיקר במקצועות מסורתיים כגון עבודה סוציאלית, הוראה וייעוץ חינוכי.
מטרת המאמר היא להציג מבט מבפנים על תהליך ההכשרה של נשים חרדיות למקצוע הייעוץ החינוכי, תוך הדגשת הדילמות הנובעות ממפגש עם מודל תרבותי וערכי, המנוגד במובנים מסוימים לתרבותה ולאורחות החשיבה של האישה החרדית הנחשפת לתהליך הכשרה זה.