ניתן למצוא במחשבתו של ההוגה הבודהיסטי נאגארג'ונה מתח חזק בין תפיסת הגוף לבין השחרור. נאגארג'ונה מציג את הגוף כטעות הכרתית וכמקור לסבל שיש להתגבר עליו. בדומה לנאגארג'ונה, גם שפינוזה מבקש להוביל לחריגה מהממד הגופני והוא מתאר חריגה זו בדרך רציונלית מובהקת. שפינוזה מבקש לגרום לאדם לא רק לחרוג מהגוף, כמו בחוויות אקסטטיות שונות, אלא גם להבין רציונלית שהחריגה הזו היא התמונה הממשית של המציאות.
שפינוזה ונאגארג'ונה מציגים תמונת עולם שבה הגוף אינו מופרד באופן חזק מהמנטלי ולכן השינוי המנטלי כולל גם שינוי בהופעה של הגוף. שינוי זה הינו סוג של קריסה מוחלטת במקרה של נאגארג'ונה והתרחבות מוחלטת לעבר האינסוף במקרה של שפינוזה. הקריסה המנטלית אצל נאגארג'ונה מביאה לקריסה של הגוף וההתרחבות המנטלית אצל שפינוזה מובילה לעבר מוחלט אינסופי המהווה חריגה מהגוף הסופי. בעזרת הדיון במעמד הגוף אצל שפינוזה ונאגארג'ונה אבקש במאמר זה להבין את האפשרות של גאולה המבקשת לחרוג מהגוף ואת הגבולות של אפשרות זו.
מילות מפתח: שפינוזה, נאגארג'ונה, בודהיזם, גוף, נפש
גליונות
גליונות דברים
תפריט
ראשי
גליונות