החבל – אות קלון, זיכרון עולם, עול עבדות: על מרד וקריאת תיגר ברומן חמור מאת סמי ברדוגו – אסתי אדיבי-שושן

הרומן חמור מאת סמי ברדוגו בנוי משתי עלילות השזורות זו בזו, תוך שהן טווות סיפור-על ישראלי. עלילת העבר מתארת יום אחד בחודש נובמבר 1994 כפי שחווה אותו רוסלאן איסָקוב בן ה-26, כאשר חי עדיין עם שני הוריו בבית ילדותו. פרקי ההווה של הספר מתרחשים 24 שנים מאוחר יותר, ביוני 2018, כשרוסלאן הוא בן חמישים ומתגורר לבדו ביישוב הדרומי בת הדר, בעודו מתנער מכל מסגרת ומחויבות. חיי ההווה של רוסלאן שונים בכל מאודם מחייו בעבר ומהווים מרד וקריאת תיגר על הנורמות והערכים של משפחת המוצא. ניתן לתאר את ההבדל בין דרך החיים של המשפחה בעבר לדרך החיים של רוסלאן בהווה באמצעות המושגים 'עץ' ו'ריזום'. חיי העבר של משפחת איסקוב ניתנים לתיאור דרך מטפורת העץ, וחיי ההווה של רוסלאן נענים למודל הריזום. שתי עלילותיו של הספר, המפותלות זו בזו, נמצאות אף הן בתהליך של מרד וקריאת תיגר זו כנגד זו. עלילת העבר מסופרת באופן מסודר ויציב ובהלימה לדימוי הקלאסי של העץ. בניגוד גמור לסדר לינארי זה של חמשת פרקי העבר, פרקי ההווה של הרומן הם רבים ביותר וניצבים זה לצד זה כשביניהם קיימת קישוריות הטרוגנית ואנטי-היררכית ההולמת את מודל הריזום. פרקי ההווה הרבים פוצעים את הקשר הלינארי שבין פרקי העבר ומחבלים בו – הם ניצבים בין פרקי העבר וכמו קוראים תיגר על המערך היציב והסדיר שפרקי העבר מציגים. תוכנן של שתי העלילות, המציגות פרקי זמן שונים בחייו של רוסלאן, מבטאים ביתר שאת את המרד של רוסלאן – הנענה למודל הריזום – כנגד הסטרוקטורה והגניאלוגיה המגולמות בפרקי העבר של המשפחה. מרד וקריאת תיגר אלה מודגמים באמצעות שלושה ביטויים שלהם: הבית, היחפנות והשושלת.