מאמר זה מבקש לחשוף תופעה חינוכית וחברתית שעד כה נעלמה מן השיח האקדמי בישראל: התחזותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ללקויי למידה. המאמר מבקש לפרש תופעה זו באמצעות שימוש בהמשגה סוציולוגית ופדגוגית-ביקורתית, ולעורר בכך שיח מרצים וחוקרים בנושא רגיש זה.