גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

גוונים של "אחרוּת": ערבים ויהודים קוראים ספרות יחדיו – יעל פויס

יום ראשון, 12 בנובמבר, 2017

דמיינו לעצמכם קבוצת קוראים הדנים ביניהם על נובלה שנכתבה במרחק זמן ומקום ובתרבות אחרת. כולם מורים מנוסים, אך הם בעלי דתות, מגדר, גיל, שפות-אם ולאום שונים זה מזה. חלקם יהודים השייכים לקבוצת הרוב בישראל ומיעוטם ערבים. המרצה המנווטת את הדיון משתייכת לרוב היהודי. הביאו בחשבון את הסביבה בה נערכים הקריאה והדיון: מוסד אקדמי להכשרת מורים. סביבה שיש בה מעצם הגדרתה יחסי כוח בין מרצה לבין סטודנטים כאשר הראשון גם נדרש להעריך את הישגיהם של האחרונים. אילו תהליכים יחשוף הדיון ביצירה ובקונפליקטים שבה, אילו גוונים של מתן משמעות יופיעו בשיח הדבור והכתוב? וכיצד אלה יאפשרו או יעכבו הקשבה לזולת וניסיון לבחון מצבים מנקודת מבטו?
במאמרי אבחן סיטואציות של שיח דבור וכתוב בהקשר האקדמי הישראלי המורכב, שבו לומדים בני תרבויות שביניהן שרוי עימות עיקש, והם קוראים ומפרשים בשפת הרוב, עברית, סיפור המתחולל בתרבות שונה משלהם. זהו סיפורה של המרצה, אני, השלוב בסיפורם של הקוראים תוך כדי מסע הקריאה בנובלה כרוניקה של מוות ידוע מראש מאת גבריאל גרסייה מארקס. הסיטואציות שיתוארו מושפעות מאופני ההנחיה וההידברות שאפיינו את השיח הקבוצתי סביב היצירה שבלב הדיון, תוכנה ועולמה, ממאפייני המשתתפים ובוודאי גם מהשפה בה התרחשה הקריאה. בחינתן של הסיטואציות לאור תאוריות שונות עשויה ללמדנו על הסיכוי והסיכון שבשיח ספרותי בקבוצות מרובות תרבויות ולשונות.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?