גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

בין תיגר, ציות וציטוט: המראה בציור של דורון וולף – אלה קריגר

יום שני, 31 באוקטובר, 2022

תולדות האומנות רצופות בקריאות תיגר לצד ציות והמשכיות. אומנים סללו דרכים חדשות ובמקביל נענו למגמות קיימות. בתנועתה בין חדשנות וחזרתיות, האומנות מלמדת אותנו כי שתי האפשרויות הללו אינן שוללות זו את זו, וגם לא מצויות בצורה אבסולוטית. החידוש והחזרה, כמו גם התיגר והציות, שלובים זה בזה ואף מחייבים זה את זה. באמצעות ניתוח "שומרת הסף" (2017), ציור שבו ציטט וולף מתוך "לאס מנינאס" (1656) של ולסקז, ו"ללא כותרת (ארנולפיני)" (2017), שבו ציטט מתוך "נישואי ארנולפיני" (1434) של ון אייק, מאמר זה מציע כי הציור של דורון וולף חוזר אל תולדות האומנות כדי לערער על שימושים מקובלים במראה. וולף מצטט מציורים מהרנסנס האיטלקי אשר אינם מצייתים לכללי הפרספקטיבה, ונוסף על כך מכילים תיאור של מראה. לטענתי, בעוד החלל התמונתי בציורים מ-2017 דומה לציורים הקלאסיים הללו במורכבותו, הרי שהשימוש במראה הוא שונה באופן מהותי. המראה של וולף אינה מספקת אינפורמציה נוספת, ועל פני זאת מטעה ומשבשת את ההתמצאות במרחב.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?