גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

בין הישרדות לסולידריות אומנותית בעת טרור מדינתי: קבוצות וקולקטיבים בארגנטינה במהלך "הדיקטטורה האחרונה" (1976–1983) – רונית טל סולטן ז"ל

יום חמישי, 26 באוקטובר, 2023

הפיכה צבאית במהותה מהווה נקודת שבר עבור החברה שבה היא מתרחשת, כפי שאירע בחודש מרץ 1976 בארגנטינה. מאותו הרגע השתנתה המציאות במדינה וכל אחד מהאזרחים אולץ להתאים עצמו לנסיבות החריגות. בין פלחי האוכלוסייה שחוו פיקוח ורדיפה נמנים אזרחים שעסקו בתחומי התרבות, אשר סומנו על ידי המשטר כבעלי דעות מנוגדות למדיניות החונטה הצבאית. מדובר בפלח אוכלוסייה שבודד מהחיים הציבוריים, הודחק לשוליים החברתיים, נחסם מבחינת התפתחות מקצועית-אומנותית ודוכא ברמה הפוליטית. כדי להפיג את תחושת הנתק המקצועי ואת הבדידות האישית, קמו תצורות חדשות של הבעה וגובשו ערוצים – שונים מהמסורתיים הגלויים – של התקשרות והעברת מסרים, שבהם ניתן לזהות מאפיינים שיתופיים ובמרכזם יסוד הסולידריות. אני מציעה קריאה פרשנית של פרקטיקות אומנותיות קהילתיות, על התנהלותן המקצועית כמו גם על התמודדותן היומיומית הכוללת. לצורך בחינת יחסי הגומלין בין מדיניות המשטר לבין פרקטיקות הבעה אלטרנטיביות, כלומר בין השבר לתמורה, אתבסס על התאוריה של הווארד ס' בקר, המוצגת בספרו Art Worlds (1982).

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?