בין גאווה לבושה: גן העצמאות התל-אביבי בראי כתבי יותם ראובני – ניקולא יוזגוף אורבך

גן העצמאות התל-אביבי שימש בתודעה הקולקטיבית והעירונית כאתר נופש ופנאי, מפלט אקולוגי למבקשים מנוחה מאורח החיים האורבני ומטרדותיו. ברם, עם רדת החשכה הסב גן העצמאות את תפקודו ושימש, במשך למעלה מחמישה עשורים, גם כמקום מפגש להומוסקסואלים. בחסות העלטה הגיעו לגן הומוסקסואלים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים ומכל קבוצות הגילים, כדי לממש את זהותם ואת רצונותיהם הרגשיים, החברתיים והמיניים. ביקורים אלה הולידו בקרבם מנעד חוויות ותחושות מגוונות ומקוטבות הנעות מבושה ושנאה עצמית ועד לגאווה. מחקר זה מתמקד בתִּפקוּדם הסימבולי ובייצוגם של גן העצמאות ושל המבקרים בו כמסמלים בושה ו/או גאווה בראי יצירותיו הפרוזאיות של הסופר יותם ראובני. ברוב היצירות שנבחנו נמצאה נטייה מובהקת להתייחס לגן העצמאות כאל מרחב המסמל בושה והיעדר כבוד חברתי, ולעיתים אף אנושי, ובהתאמה – אל המבקרים בו כאל אנשים דחויים, בזויים, משוללי כבוד, וכמי שאינם ראויים לו. המקרים שבהם זוכים הגן ומבקריו ליחס של כבוד מתרחשים בחסות ההתרגשות המינית של הדמויות ו/או של המחבר, או כל אימת שהדמות זוכה להצלחה מינית או רגשית במהלך ביקורה בגן.