גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

אנחנו וה"אחרים": מפגשים בין-תרבותיים במכללות לחינוך (בין סטודנטים לתואר שני, יהודים וערבים) – לילך לב ארי ווליד מולא

יום שישי, 10 בנובמבר, 2017

המושג "רב-תרבותיות" כולל מספר היבטים: היבט דמוגרפי המתייחס לריבוי תרבויות מִשנה בחברה, היבט מבני המדגיש את יחסי הכוחות בחברה, והיבט אידיאולוגי הקורא לקיום דיאלוג על בסיס של שוויון וכבוד הדדי בין קבוצות אתניות שונות. היבט נוסף הקשור בהבנת המושג עוסק בזהות המעוצבת על-ידי התייחסות אל "אחר משמעותי". יחס זה אמור להיות מושתת על כבוד ל"אחרים" והכרה בשוני, זאת לעומת שלילת ה"אחרים" והתייחסות פטרנליסטית אליהם.
על בסיסה של האידיאולוגיה הרב-תרבותית ובעקבות תביעות לשוויון חברתי בקרב מיעוטים, בעיקר במדינות הגירה מערביות, התפתחה התפיסה של חינוך לרב-תרבותיות. בהגדרת מושג החינוך לרב-תרבותיות יש למעשה התייחסות לשלושה רכיבים: למושג עצמו, לשינוי בחשיבה החינוכית ולתהליך. הכוונה היא שלכל תלמיד, ללא קשר למינו, מעמדו החברתי, מאפייניו האתניים, הגזעיים והתרבותיים, יהיה סיכוי שווה ללמוד ולהצליח בבית הספר. היבטים מבניים בבתי ספר, כמו גם הבדלים מעמדיים, מקפחים קבוצות מסוימות של תלמידים לעומת אחרות. מטרתה של מדיניות לחינוך לרב-תרבותיות היא ליצור שינוי במערכת החינוך כך שלקבוצות השונות ביניהן מבחינה מגדרית או מבחינת השתייכותן האתנית והתרבותית, יהיה סיכוי שווה להצליח בבית הספר. החברה בישראל מורכבת

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?