גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי
מאמרים

אחיה השילוני, הנביא העיוור: בריאות וחולי בתפיסה המקראית – יעל אברהמי

יום שלישי, 31 בינואר, 2017

ההיסטוריה והאנתרופולוגיה של הרפואה מצביעות על פער בין התפיסה הפיזיולוגית לתפיסה התרבותית של בריאות וחולי. מאמר זה בא לבחון את הפער שבין שתי התפיסות הללו בספרות המקרא. המאמר מתמקד במיוחד בתפיסה הפיזיולוגית והתרבותית של עיוורון כמחלה אשר נקשרה מבחינה סמנטית לסכלות, כישלון וזקנה ושהובילה למעמד חברתי שולי. לנוכח תפיסה זאת, מפתיעה דמותו של אחיה השילוני אשר למרות עיוורונו מוערך על-ידי המחבר-העורך המקראי כנביא אמת. המאמר מנתח את האנלוגיות הספרותיות המתקיימות בשני הפרקים המזכירים את אחיה השילוני, מל"א יא ו-יד. בשני הפרקים, מערכי השוואה לסיפורים מספר שמואל א' (בפרט פרקים א, טו, ו-כח) מציגים את אחיה כדמות בבואה של עלי מחד ושל שמואל מאידך. ההשוואה לשמואל, המאופיין ביכולת הראייה שלו, מאפשר לעלי להיות עיוור-רואה, ובמידה רבה משקם את תדמיתו של בית עלי. מסתבר כי הנביא העיוור רואה על אף עיוורונו ולא בזכותו. עיוורונו של אחיה מוצג כמחלה פיזיולוגית, שבזכות הבחירה האלוהית איננה הופכת למגבלה.

צרו קשר עם מערכת דברים

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?