גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי

קטגוריות מאמרים: ראיונות

The Nature of the Beast – שבר הפוסט-אמת בתקשורת: ריאיון עם פרופ' עמית שכטר; מראיינים: קובי אסולין ויעל פויס

נפגשנו במשרדו של נשיא אורנים פרופ' עמית שכטר ב-8 במרץ 2023, לפני חג הפסח, בימים הסוערים של הפגנות ומחאות נגד הרפורמה המשפטית, כפי שמכנים אותה חלק מהאנשים, וההפיכה המשטרית, כפי שמכנים אותה אחרים.

מי שמחולל מהפכה לא יכול לשער את תוצאותיה: ריאיון עם פרופ' נעימה ברזל; מראיינים: קובי אסולין וליאורה גולדמן

מראיינים: קובי אסולין וליאורה גולדמן
קובי: אנחנו מתארחים בביתה של פרופ' נעימה ברזל בקיבוץ כפר החורש. נעימה היא מאושיות אורנים והעורכת מזה אחת-עשרה שנים של כתב העת דברים. הריאיון נערך לרגל פרישתה מעבודת העריכה. נעימה היא היסטוריונית שהתמחתה בחקר השואה. ספרה האחרון שראה אור בשנת 2017, המתנחלים בלבבות: הסוחפים ל"גאולה עכשיו" והמהלכים בדרך, עוסק דווקא בתנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. שלום, נעימה, ותודה על הסכמתך להתראיין.
נעימה: בשמחה

נעימה ברזל ורבאח חלבי בשיחה עם עאדל מנאע ומוטי גולני על ספרם שני צידי המטבע: עצמאות ונכבה, שני נרטיבים של מלחמת 1948 ותוצאותיה

מערכת שלטונית מודרנית עשויה לגלות התנגדות לכל שריד של משטר ישן המבוסס על סדר בו יש כוח למסורת, לסמכויות העבר ולכוחות עליונים שונים ומשונים. המוטיבציה הדמוקרטית היא להפריד בין ריבונות העם לזיכרונותיו, אהבותיו ורגשותיו כיחידים וקהילות. אלו מפריעים לשוויון ולאחדות וגורמים להעדפה של המקורבים לנו והקרובים ללבנו. איתם אנו חולקים את משא העבר, שותפות הגורל והמנהגים. לכן, משתמע שיש לנתק את חבלי הזיכרון מן המעשה הציבורי. במקום כל אותן ישויות חברתיות המדרבנות זיכרון פרטיקולרי, יוצרת הממלכה סדרת טקסים, מנהגים וסמלים שיעזרו ליחיד להיות שייך באופן שוויוני ואחיד לכאורה ולחוש אחווה או סולידריות שלא בהתבסס על זיכרונו האישי בלבד או זיכרון משפחתו ועדתו. המשטר המבוסס על "ריבונות העם" מבקש אפוא להיות אדיש להוויית החיים של היחידים המרכיבים אותה, בזמן שהוא מבקש עבור כולם שוויון וזכויות.

השיחה על הגוף – יעל גילעת משוחחת עם האמנית סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו (נ. 1969) היא אחת האמניות הבכירות בשדה האמנות בישראל. עבודותיה הוצגו על במות בין-לאומיות רבות ופסליה נמצאים באוספי מוזאונים בישראל ובעולם. היא ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה ב-2011, שם יצרה את המיצבOne Man’s Floor is Another Man’s Feelings, בו ביקשה לייצר הקבלה בין מרחב פיזי לבין מרחב אמנותי ובינם לבין המרחב הפוליטי כמו גם בין גוף וחלל. סיגלית לנדאו נענתה להזמנתה של מערכת כתב-העת דברים ובעקבות זאת, אני מגיעה אליה לשיחה.

פרופ' נעימה ברזל ופרופ' לילך לב ארי משוחחות עם פרופ' יוסי שביט – על תפיסת האחריות בחינוך

נ: אנחנו מבקשות לשוחח אתך על תפיסת האחריות בחינוך. האם תוכל להבהיר את תפיסתך לגבי אחריות חינוכית?
י: אני לא ממש יודע למה אנחנו מתכוונים במושג הזה. כל פעם שיש כישלון במבחני פיז"ה, באים בטענות למערכת החינוך. אך למעשה מערכת החינוך משנה מעט, יחסית להשפעה שיש למשפחה על המתרחש עם הילדים בהקשר החינוכי. כל מחקר שנעשה בנושא יאמר זאת. אני רוצה לשחרר את מערכת החינוך מאחריות.

פרופ' נעימה ברזל ופרופ' לילך לב ארי משוחחות עם ד"ר שלמה סבירסקי – על תפיסת האחריות בחינוך

נ: האם תוכל לפתוח ולומר איך, להבנתך, צריכה להיות אחריות המדינה והחברה כלפי מערכת החינוך והמתחנכים בתוכה?
ש: התשובה לשאלה הראשונה היא די פשוטה. האחריות היא של המדינה, אין פה בכלל ספק, בין השאר מכיוון שהמדינה נטלה על עצמה את האחריות על-פי חוק חינוך ממלכתי, חוק חינוך חובה מ-1949, אחר כך חוק חינוך ממלכתי מ-1953.

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?