גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי

קול קורא

קול קורא לגיליון מספר 17ב' של כתב העת "דברים"
חינוך אזרחי במדינה מפולגת

קול קורא זה נכתב בעיצומה של מלחמה, בעיצומו של משבר לאומי וחברתי, כנראה המשמעותי ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. המלחמה על זוועותיה ודאגותיה הביאה לגילויי חוסן וסולידריות בצד הכאב, הזעם ותחושת נתק שבין ההנהגה לאזרחי המדינה. בקיץ של שנת 2023 המו הכיכרות ורעשו אולפני השידור בוויכוח על אופייה של מדינת ישראל, ויכוח שהתחדד ולבש אופי תוקפני ואלים. המתח בין 'יהודית' ו'דמוקרטית' ליווה את החיים הציבוריים ומצא ביטוי בכלי התקשורת, בשיח הרחוב ובכנסת.

הקולות והמראות של השנה האחרונה ושל הסתיו המדמם שעובר עלינו מעלים בחריפות את השאלה מה קורה בחינוך האזרחי המוענק לצעירים במדינת ישראל על פלגיה השונים, מהם
האתגרים בפניהם הוא עומד ומהן מטרותיו.

אנו קוראים לחוקרים בתחומי החינוך, החברה והמחשבה להגיש לגיליון האביב של "דברים" מאמרים מחקריים (ומסות), שעוסקים בסוגיית החינוך האזרחי במדינה מגוונת ומפולגת חברתית, דתית ופוליטית. ניתן להגיש מאמרים בגישות מחקריות מגוונות ששואלים שאלות מנקודות מוצא שונות (פילוסופיות, פדגוגיות, תיאורטיות, מוסריות, תרבותיות ועוד) בתחומים שונים (כגון: מחשבת החינוך, פוליטיקה וחינוך, תוכניות לימודים ואופני התערבות, תהליכים פדגוגיים, עמדות מורים והורים, הכשרת מורים, מסמכי מדיניות וגלגוליהם, ועוד).

מועד אחרון לשליחת מאמרים: יום ה', כ"ב אייר, תשפ"ד; 30/5/24

קול קורא לגיליון מספר 18א' של כתב העת "דברים"
בינה מלאכותית ובינה אנושית: הילכו שניהם יחדיו?

ב-18.11.23 פוטר סם אלטמן המנכ"ל המיתולוגי של חברת OpenAi, החברה שמובילה בתחום של בינה מלאכותית (AI). ע"פ דיווחים שונים בתקשורת הוא פוטר לא משום שלא הצליח להצעיד את החברה קדימה אלא משום שהצעיד אותה קדימה מדי! בניגוד לכל הגיון קפיטליסטי חבר המנהלים חש כי הפיתוחים העתידיים שעומדים על הפרק מחייבים אחריות אתית-חברתית שאלטמן אינו עומד בה. במילים אחרות, חבר מנהלים שמורכב מבכירי המומחים של טכנולוגיה זו נבהל מהמהפכה שיצר.

נדמה שאקט הפיטורים הזה ממחיש יותר מכל את היחס לבינה המלאכותית. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה שהיא הרבה יותר ממהפכה טכנולוגית, זו מהפכה שמעמידה בסימן שאלה מושגי בסיס של ההומניזם: סוכנות אנושית, תקשורת בינאישית, רציונליות, רצון חופשי, בחירה, אחריות. מצד התקווה קיימת תחושה שהבינה המלאכותית, תביא את קלילות הקיום שכה ציפינו לה, שהרי הדבר יחסוך מאתנו עמל אין סופי, התלבטות, טעויות, היא תפתח לנו את השער אל גן העדן של הקיום הקליל. מצד החרדה קיימות באופן פרדוקסלי אותן תחושות (תחסוך מאתנו עמל אין סופי, התלבטות, טעויות), אבל אז תעמיד את עצם משמעות הקיום האנושי בסימן שאלה.

הקונפליקטים בין קידמה, השכלה, התקדמות טכנולוגית, ובינה לבין רוח האדם ולמאבקים חברתיים-ודתיים על מקומו של האדם בעולם – מוכרים לנו מראשית ההיסטוריה האנושית. מיתוסים ואפוסים של תרבויות רבות חושפים את המתח בין רצונו של האדם להתקדם, לרכוש השכלה, כלים, להבין טוב יותר את העולם שבו הוא נמצא לבין תפיסת מניעיו כפריצת גבולות האנושי, כהתגרות באל, כהיבריס. כך מלמדים אותנו סיפור מגדל בבל (בראשית י"א), המיתוס של איקרוס שרצה לעוף ולהגיע אל השמש או המאבק של הכנסייה בנאורות ובמדע. הבינה המלאכותית מעלה מחדש פחדים אלו, האם פחדים אלו מוצדקים? האם היתרון המובהק של האדם מעל הטבע, בינה, עומד להימחק? האם יש להציב גבולות אתיים ומשפטיים לבינה המלאכותית?

נשמח לקבל מאמרים מכלל תחומי הדעת שעשויים להאיר את הנושא והמתחים הגלומים בו מזוויות שונות, כמו:

  • פילוסופיה של המדע ופילוסופיה בכלל, לדוגמה:
    • מה היא בינה מלאכותית? האם אכן זו בינה או שמא מטפורה שיווקית?
    • מה עושה הבינה המלאכותית למושג הסובייקטיביות והסוכנות האנושית?
    • מה היחסים בין אתיקה לבינה מלאכותית? האם צריכה להתקיים אתיקה של בינה מלאכותית?
  • מדעי המחשב והמוח:
    • מה גבולותיה ויתרונותיה של הבינה המלאכותית ביחס לזו הטבעית?
    • מה הטכנולוגיות שמצפות שלנו בתחום?
  • מדעי החברה:
    • מה הבינה המלאכותית מייתרת או מתמירה מבחינה חברתית? קוגניטיבית? בין-אישית? אנושית?
    • איך עלינו כחברה להתכונן אל עידן הבינה המלאכותית (תעסוקתית, נפשית, כלכלית, אקדמית, מדינית, צבאית, רפואית, חינוכית)? האם ייווצר מעמד חדש של מובטלי הבינה המלאכותית ואיך הכלכלה המודרנית תתאים עצמה לכך?
    • כיצד משפיעה ותשפיע הבינה המלאכותית על קבלת החלטות, בשדות כמו: רפואה, משפט, פוליטיקה, צבא, ניהול חיי יום-היום (תזונה, תיירות, בריאות, רכישת ידע, צריכת מוצרים).
  • פסיכולוגיה:
    • פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים שונים מאפשרים כלי הדמיה במסגרתם בני אדם "מצעירים" עצמם, בונים זהויות מתחלפות, מייצרים וירטואליות עד כדי ידידי נפש. מה תעשה אם כך הבינה המלאכותית לכל מה שכרוך במפגש אנושי? לשאלת הניכור? האותנטיות? העצמיות (סובייקטיביות)? לשאלת האושר והמשמעות הקיומית?
  • היסטוריה:
    • מה בין תהליכים היסטוריים קודמים (כמו המהפכה התעשייתית, הרפורמציה, תנועת הנאורות) למהפכת הבינה המלאכותית?
    • האם הבינה המלאכותית משתלבת ומהווה המשך לנאורות או שמא מפנה?
  • ספרות ואומנות:
    • האם הבינה המלאכותית היא משאב או שמא איום? האם יש תחליף ליצירה אנושית? שהרי כבר כיום קיימים מחוללי ציור וצילום (dall-e , Leonardo AI), מחוללי שפה (ChatGpt), מחוללי מוזיקה (Aiva), מחוללי סרטים (Sora). באיזה אופן משתנות ומאוימות מיומנויות הקריאה והכתיבה לנוכח החידושים הטכנולוגיים?
    • כיצד מתייחסות הספרות ואומנות לתמורות בשפה, בקצב, במינוח, בליניאריות של הקריאה, בחומרים ובטכניקות, תמורות שהן תוצר של חידושים טכנולוגיים, למקומו של האדם ביחס לחידושים אלו?
  • מדעי הדתות:
    • איך משתקפות חוכמה ובינה במקורות דתיים שונים (מקרא, קוראן, ברית חדשה, תלמוד, ספרות חז"ל, מקורות פרשניים אחרים)? אילו קונפליקטים עולים מהטקסטים האלה ביחס לבינת האדם ותחליפיה?
  • חינוך ואקדמיה*:
    • מה משמעותם של ידיעה וידע בעידן הבינה המלאכותית?
    • כיצד משפיעה הבינה המלאכותית על פרקטיקות ומושגי הבסיס של החינוך (בית הספר, אקדמיה, קריאה, כתיבה, למידה עצמית וקבוצתית, ביצועי הבנה, אינטראקציה מורה-תלמיד, מרצה-סטודנט, יצירתיות)?
    • עד כמה יעדי החינוך ותפקיד בית הספר/אקדמיה והמורה/מרצה משתנים עם היווצרותם של כלים שמייצרים "אוטומטית" פרקטיקות חינוכיות (תוכניות לימודים, מבחנים, מצגות, סיכומי נושא, עריכת טקסט).
    • מה יקרה לשיטות למידה שמבוססות על טעות, שיטוט, שאלה, ספק (מושגים שלא ברור מקומם בבינה המלאכותית).
    • כיצד בינה מלאכותית משפיעה על המחקר והפרסום האקדמי?
  • לשון ושפה:
    • מה מקומה של למידת שפות זרות לאור התפתחות מחוללי תרגום למיניהם?
    • איך מתמודדת בינה מלאכותית עם אמצעים לשוניים פואטיים/פרגמטיים (מטפורות, אלגוריות, מטונימיות, סלנג)?
    • עד כמה ניתן לדבר על יצירתיות וחידוש בשפה לנוכח אופן הפעולה של הבינה המלאכותית?
  • חוק ומשפט:
    • האם ראוי ואפשרי להציב גבולות משפטיים לבינה המלאכותית?
    • כיצד ניתן להטיל אילוצים משפטיים על תחום כה גלובאלי?
    • בהינתן שבינה מלאכותית נסמכת בעיקרה על מידע דיגיטלי קיים (BigData) מה ההשלכות של זה לעניין זכויות יוצרים?

חלק גדול מהשאלות מצליבות בין תחומי דעת שונים ומחייבות חשיבה בין תחומית. אנו מזמינים חשיבה משותפת כזו.

גיליון הסתיו (18א') מזמין חוקרים מתחומי דעת שונים לתרום לדיון בנושא אקטואלי ומהפכני זה, לבחון ביחד את ההשפעות הקיימות והעתידיות של הבינה המלאכותית על כלל התחומים שצוינו לעיל (למעט דיונים מובהקים בחינוך, אלו יופנו לגיליון האביב). יש לשלוח מאמרים עד ראשית ינואר, 2025.

  • גיליון האביב (18ב') יעסוק בהשפעות של בינה מלאכותית בתחום החינוך. יש לשלוח מאמרים עד סוף אפריל 2025.
    תזכורת: גיליון 17ב' יעסוק בנושא "חינוך אזרחי במדינה מפולגת". ניתן לשלוח מאמרים עד יום ה', כ"ב אייר, תשפ"ד; 30/5/24.

כתב העת דברים, מכללת אורנים, עורכים: פרופ' יעל פויס (עורכת ראשית), ד"ר ליאורה גולדמן (עורכת משנה), ד"ר קובי אסולין (עורך משנה)

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?