גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי

גיליון מס' 8 – גוף

קוראים יקרים.

במדור שולחן עגול תמצאו מגוון מאמרים מתחומי דעת שונים.

יעל פויס מפגישה אותנו עם דו בלה הסטנדאפיסט, גיבור הרומן של דוד גרוסמן, סוס אחד נכנס לבר, שמעלה מופע בו גופו, בנוסף לקולו, הוא הכלי המשדר של סיפור חייו המיוסר. בחשיפת פגעי גופו על הבמה, על גיחוכו וכיעורו, מונע מעצמו דובלה בכוונת מכוון, את חמלתו של הזולת. גם חייהן של הנשים בסיפוריה של נחמה פוחצ'בסקי המוצגים על ידי גוני בן ישראל קסוטו הם חיים מיוסרים. אלו הן נשים המגויסות בגופן ובנפשן למען המטרות שהציבו לעצמן, אך למרות תרומתן הן נותרות בשולי החברה כ"אבר מדולדל". תמר לוז גרבר סוקרת את השתקפותה של קבלת הווסת אצל נערות מרקעים תרבותיים שונים ביצירות ספרותיות. תיאור וניתוח ההתמודדויות של הנערות עם הבושה וההסתרה חושפים את הטאבו הקיים בנושא, בעוד היצירות הנדונות מבקשות לשבור את מנגנוני ההשתקה. את הפרק הספרותי חותם מאמרה של ורד טוהר המציג את הממד הסיפורי והפסיכולוגי של מיתוסים ואגדות אודות נשים המוכנסות לתיבות. טוהר מציגה מרחב בין תרבותי על היות הגוף הנשי על פי נקודת מבטו של הגבר, מושך ומפתה מצד אחד, מרתיע, נתעב וחלש מצד שני, כאשר הכנסתן של הנשים לתיבות משרתת את המעוניינים בשימור הפערים בין נשים לגברים בחברות שונות.

הדר סייפן בחרה להציג את שבר המיתוס שכונן את חיי הפרט והקולקטיב בחיי הקיבוץ. היא בוחנת את יחסי הגוף והנפש בממד האישי שלה כפי שהתבטאו בתהליך המובנה של ההתקשרות בצעירותה לקיבוץ כחלק מפס ייצור, ובהמשך את התערערות הקרקע תחת רגליה עם התזזיתיות שחלה בשפת המיתוס הקיבוצי כחלק מתהליכי השינוי. את הממד ההיסטורי מעניקה לגיליון שחר מרנין דיסטלפלד המנתחת את ייצוגי גוף האישה בפרסומות, כפי שהופיעו בעיתונות ביישוב העברי המנדטורי. מתוך הפרקטיקות שהוצעו לנשים כיצד לטפח את יופיין ובריאותן היא חושפת את הערכים הפטריארכליים שהן מייצגות ואת המסר המובהק אודות נחיתות מעמדה של האישה. עופר קצ'רגין מבקש לבחון את הייצוגים הוויזואליים של המוח כפי שהם משתקפים בדמיונם ובקיבוע עמדותיהם המקצועיות של מאבחנים דידקטיים. בניתוח זה הוא חושף את מעמדם הסמכותי של דימויים אלו אצל המאבחנים בהבניית לקויות למידה כעובדות קליניות. עדנה אור סוקרת את הדיון הקיים בספרות המקצועית באשר לתהליכים ראשוניים הנוגעים לגוף ולעצמי המתרחשים אצל ילדים רכים; כיצד כבר בשלב זה בונה התינוק התייחסות מודעת בעיקר לגופו, בעוד ההורים יכולים, בהתכוונות מתאימה, לבנות את תחושת הערך העצמי שלו. סקירת ספרות מקצועית נוספת מגישה עירית חוף נהור המציגה ידע מפורט ומקיף על השפעת השימוש בטכנולוגיית הסלולר על גוף האדם. וגם אם עדיין רב הנסתר על הגלוי בתחום זה, מגיעה המחברת למסקנה הבלתי נמנעת המחייבת התנהגות נבונה וזהירה עם הטלפון הסלולרי השולט בחיינו.

שני מאמרים עוסקים בהכשרת מורים. אילה צור חקרה בדרך חדשה את הזהות המקצועית של סטודנטים על בסיס משימת דמיון ויזואלית ומילולית של בית הספר האידיאלי כטקסט המפתח אפיון גורמי שינוי ומביא לזיהוי הזרזים והמעכבים הפועלים עליהם, תוך כדי גיבוש תהליכים של ביקורת עצמית. דן שגיב מתבונן בשיעורי נגינה יחידניים ומראה כיצד מהווה הגוף ציר מרכזי בלימוד נגינה. לטענתו, יש לראות בגוף חלק משמעותי בדיאלוג הנרקם בין התלמיד לכלי הנגינה בו הוא אוחז, כאשר שיטות ההוראה הקפדניות משמשות לא רק כיסוד ממשמע אלא מאפשרות עונג והגשמה עצמית.

בינה ניר פורסת בפנינו סקירה של השורשים התיאולוגיים של הפרדת האדם מגופו בתרבות המערב כאשר היא משווה את השינויים בין התפיסה ביהדות על גווניה לנצרות הקתולית. מפגש שונה עם הפילוסופיה מציג איתי אהרה בדיון השוואתי מפתיע ומחדש אודות היכולת לחרוג מהגוף בתפיסה הבודהיסטית של נאגארג'ונה ובמחשבה הרציונלית של שפינוזה.

שני מאמרים מתייחסים לשאלות המעסיקות את החברה החרדית. גייל סוסקין ומירה קרניאלי בוחנות במאמרן את חוויית הטיפול בתנועה במגזר החרדי מנקודת מבטן של מטפלות שאינן חרדיות, ומכוונות לאימוץ רגישות תרבותית בכלל ולהבנת מקומו ותפקידו של הגוף כדי שניתן יהיה לקיים משימה חינוכית טיפולית זו באופן ראוי. תקווה עובדיה חקרה את עולמן של נערות חרדיות בסיכון ומחדשת בתחום זה בהציגה באופן מפורט את ממד ה"דו-ערכיות המשולשת" המנהיר את תהליכי בניית הזהות העצמית של נערות אלו הממוקמות בשולי החברה, המגדר והדת. לעובדיה, אשת חינוך חרדית בעצמה, ישנה גם המלצה ברורה לצוותים החינוכיים, שאותה אתם מוזמנים לקרוא.

מאמר נוסף שצורף לקובץ, הוא של האמן פריד אבו שקרה, הדן בהתעוררות האמנותית, בעיקר אמנות התחריט והפלקטים, כחלק ממהפכות הצעירים במצרים ובסוריה, במה שכונה בראשית דרכו "האביב הערבי". מאמר זה על-פי תוכנו שייך לנושא הגיליון הקודם, אלא שהגיע אלינו משנסגר הגיליון הקודם וחשבנו שיהיה בו עניין לקהל קוראים רחב.

את ה"שיחה על הגוף", קיימה יעל גילעת עם האמנית סיגלית לנדאו. השיחה מתמקדת במקומו של הגוף ובתפיסת הגופניות בתהליך היצירה של האמנית. השיחה והתמונות הנלוות אליה מדברות בעד עצמן.

במדור "המראה של הקיר" מוצגים שלושה מאמרי דעה קצרים. גלעד גולדשמידט מציג עמדה חד-משמעית על נחיצותה של פעילות גופנית בתהליך הלמידה על-פי המשנה האנתרופוסופית. חגי רוגני מאתגר אותנו בתעתועי הלשון המדוברת והכתובה בכל הקשור לשימוש בצורות זכר ונקבה, ושי שפיר לוקח אותנו לגופו של מדע הנמצא בתנועה מחשבתית מתמדת היוצרת ומערערת אמונות יסוד.

את המדור "ביקורת ספרים" ייחדנו הפעם לספריהם של יוצרים. רחל ויסברוד סוקרת ומבקרת את תרגומה ופרשנותה של רחל צביה בק לשיריו של טוביה ריבנר. רפי וייכרט משתף אותנו בהתרשמויותיו מעולם שירתו ודימוייו של המשורר משה יצחקי בספרו הגוף הוא קו המשווה. הלל וורמן כותב ביקורת לא שגרתית על ספרו של אודי מנור, השקפה אופטימית: מבט היסטורי סובייקטיבי מנקודת מוצא אובייקטיבית, ספר הקורא לצאת מהקריאה לפעולה חברתית. את הגיליון חותם המדור "סקירת ספרים", ובו סקירות על ספרים שכתבו או השתתפו בכתיבתם חברי סגל אורנים בשנה האקדמית שחלפה.

קריאה מהנה ולהתראות בגיליון הבא שנושאו בריאות וחולי (קול קורא מחכה לכם בדפי הסיום של גיליון זה).

כל טוב
נעימה ברזל

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?