גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי

גיליון מס' 16ב – סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית

פתח דבר: סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית

אנו שמחים לפרסם את גיליון 16ב, שיוחד למחקרים ומאמרים המתייחסים לחברה החרדית בישראל. הרעיון והיוזמה להקדיש גיליון מיוחד לחברה החרדית התחילו לפני זמן מה בפולמוס שהתקיים בקבוצת חוקרים חרדית. הפולמוס נבע מביקורת על מאמר, שכותבו תיאר את החברה החרדית כמתבונן בה מהצד ודבריו הציגו תיאור שטחי ולא עמוק של חיי יומיום של החברה החרדית, שמנהלת חיים תרבותיים-תורניים המושתתים על רעיונות שיסודם בספרות עתיקה וענפה ועל אידיאלים עמוקים שנהגו על ידי טובי הוגי ההשקפה התורנית החרדית.

את הקול הקורא פרסמנו בנובמבר 2020. היינו שלושה חברים – הרב ד"ר אביעד הולנדר, הרב ד"ר בניהו טבילה ואני הח"מ. קיבלנו כעשרים וחמש פניות ומהן בררנו את הנושאים המרכזיים המעניינים היום את החברה הכללית כאשר היא מתבוננת בחברה החרדית דרך העדשה המחקרית. ידענו שאנו עושים מעשה אמיץ ואולי נועז ברצוננו לאגד תחת גיליון אחד רעיונות רבים, מגוונים ושונים. תוך כדי התהליך משכו כמה כותבים את מאמריהם בטענה שהם מעדיפים במה בינלאומית. אנו מצידנו בחרנו את טובי השופטים לכל מאמר, ואחרי השיפוט שביצענו בהליך מדוקדק העברנו את המאמרים למערכת כתב העת דברים, שבחנה אותם שנית ושלישית עד לגיבוש הקובץ הנוכחי.

הגיליון שלפנינו יוצא לאור בימים מאתגרים, ימי מלחמת "חרבות ברזל", שמלבד השפעתה על המורל של כולנו כעם שחווה טראומה לאומית, משפיעה גם על תהליכי השינוי החלים בחברה החרדית – שנפתחה להשתלבות בצבא באמצעות גיוס ייעודי ולקידום תהליכים חברתיים של התארגנות להתנדבות בתחומים מגוונים שהם צורכי השעה. מי שעוסק בחקר החברה החרדית בימים אלה של מלחמה מתאר כי המלחמה מהווה זרז להשתלבות החברה החרדית בחברה הישראלית הכללית בהיבטים שהיו פחות מקובלים עד המלחמה.

בגיליון שלפנינו מאמרים הדנים בחרדיות, כגון מאמרו של איתן ומאמרו של הולנדר, ומאמרים הדנים בחינוך חרדי והשכלה גבוהה, כגון מאמריהם של היון, סנדיק, מינץ, חסידה וטל וקלרמן. גאדו מעמיקה במאמרה את ההבנה שלנו בנושא הספרות התורנית שעיצבה את דמותם של בני הישיבות החרדיות, דיין וזולדן מסבירים את הקושי הייחודי של מתבגרים עם הפרעת קשב מהחברה החרדית.

בהזדמנות זו פנו אלינו שתי חוקרות שאינן חרדיות, פרופ' מיכל פרנקל ופרופ' ורדה וסרמן, לפרסם מאמר פרי עטן בקובץ זה. על אף שייחדנו את הכתיבה לחוקרים חרדים, בחרנו לשלב מאמר זה המתייחס למושג "משטרי נראוּת" מתוך הבנה שיש בו מבט ייחודי וחדש שאנו רוצים להציג לקוראים. הכותבות בוחנות תופעה של נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק, ונראה לנו שגם אם המאמר היה נכתב על ידי סוציולוגית חרדית – הפרשנות הייתה זהה או קרובה.

חלק מהמאמרים מבקשים לפנות לקהל היעד של דברים ולקוראים חרדים גם יחד. מאמרים אלה מנסים למזג אופני כתיבה אקדמיים מקובלים יחד עם אופני כתיבה והנמקה המקובלים בחברה החרדית. מתוך כך הם ארוכים יותר מאורכם המקובל של מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

מאמרים הדנים באופיה ובמהותה של "חרדיוּת"

ד"ר אהרן איתן בוחן מנקודת מבט פילוסופית את הסיבה המרכזית לנתוני ההשתלבות הנמוכים של החברה החרדית בחברה הכללית הישראלית בחינוך, בצבא ובהשכלה הגבוהה, ומציע תאוריית שינוי העשויה להגדיל משמעותית את נתוני ההשתלבות. לטענתו, שינוי משמעותי של נתוני ההשתלבות דורש מתן לגיטימציה דתית מלאה להשתלבות לכתחילה, להבדיל מהשתלבות בדיעבד. ניתן לומר בעדינות שאנו רואים מעט מכך כיום כאשר רבנים מהחברה החרדית במשבר המלחמה הנוכחי מחזקים את חיילי צה"ל החרדים, עובדה ייחודית לתקופה זו, שכנראה גם העלתה את שיעור הגיוס החרדי לצבא של נערים ושל גברים בעלי משפחה.

במאמרו העשיר באסמכתאות ובדוגמאות מתייחס ד"ר אביעד הולנדר לחברה החרדית כמתבדלת, ובשל כך כמפסידה את ההון התרבותי והארת העם כולו באור התורה שבה. כדוגמה הוא מציג את התמורות שחלו בעמדותיו של הרב יחיאל יעקב ויינברג כלפי ההתבדלות. הרב ויינברג בראשית דרכו ייצג את תאוריית ההתבדלות במלוא עוזה, אך בהמשך חייו גילה עמדות טולרנטיות לחשיפה לעולם החוץ-חרדי בכלל, וללימודי חול בפרט. לדוגמה, הוא טען שרבנים – שהם האבן השואבת לחינוך העם – צריכים להיות משכילים כדי להשפיע על העם. הולנדר מתייחס גם לשפה כמרכיב מרכזי בעיצוב תפיסת העולם – השפה כמתארת מציאות וכמייצרת מציאות – וכתוצאה מכך החשש של האדם החרדי להשתמש בשפה אמונית ובשפה מודרנית בו-זמנית, שמא תאפיל המודרנית על האמונית. כנראה שנדרשים חיים שלמים כדי להכריע בסוגיה זו של המתח שבין ההתבדלות להשתלבות בחיים המודרניים, אך ד"ר הולנדר מאפשר לנו "קיצור דרך" במאמרו ההגותי ובמסקנותיו, כאשר הוא מתאר לקט רעיונות מעשיים המכוונים לחיים של יראת שמיים ללא התבדלות טוטלית.

סוגיות ותופעות בחינוך החרדי

אפליה במוסדות חינוך – ד"ר אליעזר היון מרחיק אותנו מעט מחרדיות המושתתת על אידיאולוגיות עומק ושפה מושגית תורנית עשירה של התבדלות אל תופעת "התבדלות" אחרת, המתייחסת לשורשי תופעת הדרתם של בני עדות המזרח ממוסדות החינוך החרדי. היון מוכיח כי הסגרגציה בין היהודים החרדים האשכנזים לאחיהם הספרדים אינה תופעה חדשה השייכת למדינת ישראל המודרנית. כבר ביישוב הישן – החל מן המאה התשע-עשרה, עת קמה קהילה חרדית אשכנזית לצד זו הספרדית, נרשמו ערוצים חינוכיים נבדלים לחלוטין לשתי העדות. ערוצים אלו המשיכו את הדיכוטומיה החינוכית הזו גם במחצית הראשונה של המאה העשרים עד לקומה של המדינה. באותה תקופה, לטענתו, התלמידים הספרדים הוסללו למוסדות העדתיים ללא כל רצון להתקבל באלו האשכנזיים. היון מסביר את השינויים, כאשר החרדיות הספרדית הדומיננטית כיום היא פרי ערוץ חרדי-ספרדי שהתפתח בהשפעת רבנים ליטאים בכירים שפעלו בארצות האיסלאם. תלמידים אלו נשלחו למוסדות התורה הליטאיים באירופה ובהמשך הגיעו לישיבות בארץ ישראל. אלפי התלמידים הקימו עולם תורה ספרדי-ליטאי ויצרו את החרדיות הספרדית המוכרת כיום. מאמרו בוחן את שורשיה של תופעת הסגרגציה, האפליה וההדרה במוסדות החינוך האשכנזיים-ליטאיים. מופעים אלו לבשו צורות שונות – ממצא המציב אתגר לבחינה עתידית: האם החרדיות הליטאית כפי שהיא מוכרת כיום תמשיך לקיים את מופעי האפליה במתכונת זו או שמא תלבש צורה אחרת? בבסיס התהייה עומדים תהליכי ישראליזציה ומודרניזציה העוברים על החברה החרדית, כולל זו השמרנית, בהיבטים רבים ומגוונים.

נשירה ממוסדות חינוך – ד"ר דורית מינץ בוחנת את זיכרונותיהם של נושרים ממוסדות חינוך חרדיים בגיל ההתבגרות. הנושרים מתבוננים ביחסיהם עם דמויות חינוכיות מהמוסד, ורואים בקשיי ההסתגלות שלהם לבעלי תפקידים חינוכיים במוסד החינוך זרז לעזיבתם את הדת. בגיל ההתבגרות, בשלב גיבוש הזהות הדתית, חוו המרואיינים קונפליקטים עם דמויות חינוכיות ממוסד החינוך בהקשר של נורמות התנהגותיות דתיות וחינוכיות. במקרה של המרואיינים, קונפליקטים אלה גרמו להם לגבש זהות אחרת – שאינה דתית – ולהיפלט ממערכת החינוך. בחינוך החרדי, בשונה מהחינוך הכללי, משמעת וציות לאנשי חינוך ולנורמות דת הם חלק אינטגרלי ומרכזי בחיי הנוער, וכשמתגלעים קשיים במשמעת, מתקשה המתבגר לגבש זהות דתית-חרדית.

קשיי למידה – ד"ר חיים דיין וד"ר דוד זולדן עוסקים בסוגיית הקשב והקשר שלה לחיי היומיום של האדם החרדי. דיין וזולדן מסבירים את הקשיים הייחודים לנערים חרדים עם הפרעת קשב. הפרעת קשב אצל נער חרדי טומנת בחובה מכלול של אתגרים מיוחדים, מעבר לאתגרים שעימם מתמודדים מתבגרים עם הפרעת קשב שאינם חרדים. החוקרים מתארים את המרכיבים השונים והמגוונים של התמודדות זו, הכוללים אתגרים דתיים, חברתיים, תרבותיים, רגשיים ועוד. הצורך לעמוד בנורמות ההתנהגות הדתיות והחברתיות המקובלות בחברה החרדית הוא הציר המרכזי של החינוך, הליבה של ציפיות ההורים והקהילה, הנושא המרכזי שלפיו נמדדים הערך העצמי, תחושת המסוגלות ותחושת השייכות של הנער. זהו מאמר תאורטי, המיועד לסקור את התופעה עבור אנשי חינוך וטיפול המעוניינים להעמיק את הבנת האתגרים העומדים בפני נערים אלו.

לימודי מתמטיקה בהשכלה גבוהה של בחורי ישיבה – ד"ר מאיר סנדיק מתאר את ההשפעה של לימוד סוגיות מתמטיות מהתלמוד על היחס של סטודנטים חרדים כלפי מתמטיקה, תוך הישענות על המושג "אתנומתמטיקה". תופעה מעניינת היא לימוד מתמטיקה באמצעות סוגיות תלמודיות, שכן מעורבות בתהליך שתי שפות – שפת האמונה ושפת המדע – ונוצר דיאלוג פנים-מתמטי מעניין, שבו אין סתירות בין התלמוד והמתמטיקה. סביבת למידה זו הניעה את הסטודנטים החרדים ללמוד מתמטיקה כגוף ידע שקשור לעולמם התורני דתי. דוגמה זו מציגה את האפשרות להקל על הסטודנטים החרדים את המעבר החד מדף הגמרא לנוסחאות מתמטיות נטולות הקשר, ומהווה הוכחה לאפשרות ללמוד מתמטיקה בגיל מאוחר יחסית כאשר סביבת הלמידה מותאמת לתרבות הלומד.

נשים לומדות מרחוק בתואר ראשון ושני – ד"ר יהודית חסידה מתארת תוצאות, שנראות בלתי אפשריות, לגבי שביעות רצון מלמידה בתקופת משבר הקורונה. נערות ונשים חרדיות, שהשתתפו בלימודי תואר ראשון ושני באחת המכללות בארץ, מדרגות את הלמידה מרחוק באמצעות מערכת שמע כסביבת למידה מועדפת. חסידה ניתחה את תקופת החירום של הלמידה תוך כדי מגפת הקורונה במרחב קולי. מחקרה ביקש לבחון את ׳המרחב הקולי׳ כפלטפורמה ייחודית ללמידה מרחוק, שהלכה והתבססה בחוגים החרדיים בעת הקורונה בעקבות היעדר נגישות לאינטרנט. בחינתו של המרחב הקולי מעלה שתי סוגיות בניתוח הלמידה מרחוק. האחת נוגעת למידת הצלחתו של המעבר ללמידה מרחוק באמצעות שמע בשילוב חומרי הדרכה והשנייה מהווה בחינת פלטפורמת השמע כאמצעי נוסף ללמידה מרחוק. למידה מרחוק באמצעות שמע מחסירה מרכיבים משמעותיים ממרחב למידה, שאמור להיות עשיר בגירויים, אך היא הייתה האלטרנטיבה הבלעדית וברירת המחדל עבור האוכלוסייה החרדית, אי לכך היא התקבלה בהבנה ואפילו בברכה על ידי הלומדות.

מניעים לבחירה במקצוע ההוראה – רבקה טל וד"ר אביחי קלרמן מציגים את המניעים לבחירה במקצוע ההוראה כמושפעים מחיי התרבות ומההשקפה הדתית-חרדית. עד לאחרונה, מקצוע ההוראה נתפס כברירת המחדל של נשות המגזר החרדי ושל רבות מנשות המגזר הדתי-לאומי. בעשור האחרון נפתחו מקצועות רבים, מוסדות לימוד על-תיכוניים ואקדמיים ושוקי עבודה מגוונים גם למגזרים אלה, אך עדיין רבים ורבות משני המגזרים בוחרים ללמוד לקראת מקצוע ההוראה. ממצאי המחקר, שנאספו מעשרים ראיונות של סטודנטיות משני המגזרים ונותחו בגישה איכותנית, מלמדים שההבדל המשמעותי בין המגזרים הוא בהבלטה של המניע החיצוני של בנות המגזר החרדי, המתבטא בעיקרו בבחירת המוסד והמסגרת, לעומת בנות המגזר הדתי-לאומי, הממוקדות יותר בבחירה של המקצוע עצמו ממניעים פנימיים. נוסף לכך, המאמר מראה שלמרות פתרונות שפותחו בהכשרות מקצועיות מגוונות למגזר החרדי במסגרות שונות בתוך הקהילה ומחוצה לה, עדיין חלק גדול יבחרו ללמוד במסגרת הסמינר, המהווה חממה רוחנית וחברתית. בניתוח הממצאים יש ניסיון להבין את השווה והשונה במניעים של הסטודנטיות משני המגזרים, לאור העולה ממחקרים קודמים ובדגש על השוני במבנה הקהילתי של שני המגזרים.

מסורת של חינוך ישיבתי ליטאי – תהילה גאדו בוחנת את האופן שבו הספר נפש החיים משפיע על עיצוב עולם הישיבות הליטאי-חרדי ועל עיצוב דמותו של תלמיד הישיבה. היא בוחנת כיצד תופסים בוגרי ישיבות את הספר, את מעמדו, את הלימוד בו ואת השפעתו עליהם. כרקע מוצגים דמותו של רבי חיים מוולוז'ין, כותב הספר, ופועלו אל מול אתגרי תקופתו: שגשוג החסידות ורפיון בעיסוק בתורה. כתגובה לאתגרים אלה שוקד ר' חיים על שני מפעלי חיים שבהם הוא מטביע את מורשתו החינוכית: ישיבת וולוז'ין, שמהווה עד ימינו אבטיפוס לישיבות אורתודוקסיות, וספרו נפש החיים, שהוא ספר מוסר, המשמש גם כתגובת-נגד לחסידות, ומדריך לחיי האדם המתעמק בתורה. במחקרה ראיינה גאדו מבוגרים חרדים ולמדה כי הספר מהווה עדיין סוג של מדריך חיים עבורם וכי הוא משפיע על חייהם.

נשים חרדיות ושוק העבודה

נשים חרדיות בשוק העבודה בתחום ההיי-טק – פרופ' ורדה וסרמן ופרופ' מיכל פרנקל מסבירות כי מחקרים מלמדים שעובדים מקבוצות מיעוט עלולים להיות חשופים יותר ל"עריצות" של עמיתיהם באמצעות תהליכי הדרה ודחיקה לשוליים. נשים חרדיות בהיי-טק הישראלי נתונות ליחסי כוח של המעביד, העמיתים בחברה ותקנון הקהילה החרדית. לטענת החוקרות, נשים אלה הן "היפר-מוכפפות", ובכל זאת לחלקן השוליות מהווה יתרון, כי היא משמרת את זהותן החרדית. החוקרות טוענות כי סוכני ניהול של גיוון ורב-תרבותיות אינם רגישים דיים לצרכים הייחודיים של נשים מקבוצות אולטרה-דתיות ולאילוצים שאיתם עליהן להתמודד, בעת שהן נכנסות אל שוק העבודה הליברלי והמודרני. רבים מהמאמצים שארגונים משקיעים בשילוב מיעוטים מתמקדים במניעת אפליה ישירה, בעוד שבו בזמן הם דוחקים בהם להיטמע ולאמץ נורמות ארגוניות מערביות. המחקר מעודד ארגונים לנסות להבין טוב יותר את יחסי הכוח ואת משטרי הנראות שאליהם כפופות נשים אלה, כדי לשלב אותן באופן שיבטיח את זכותן לפעול בחופשיות ולבחור את דרכן שלהן.

אני מקווה שקובץ מאמרים זה יאפשר לקורא להבין טוב יותר היבטים אחדים של החברה החרדית בארץ.
ברצוני להודות לד"ר אביעד הולנדר ולד"ר בניהו טבילה שסייעו בשיפוט המאמרים בשלב הראשוני. תודה לפרופ' יעל פויס ומערכת דברים על עבודה משותפת וליווי של הגיליון, תודה למכללה האקדמית אורנים שהסכימה להיות בית לקובץ.

ד"ר תקוה עובדיה – עורכת אורחת

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?