גליונות

גליונות דברים

סוגיות חינוך וחברה בחברה החרדית - מרץ 2024

שבר ותמורה - אוקטובר 2023

מוסף לענייני חינוך - פברואר 2023

אי וודאות - אוקטובר 2022

תיגר וציות - דצמבר 2021

על הזיכרון וחבליו - אוקטובר 2020

כבוד - אוקטובר 2019

עומס - נובמבר 2018

סולידריות ואחרים - נובמבר 2017

בריאות וחולי - ינואר 2017

גוף - נובמבר 2015

אחריות - נובמבר 2014

אחרים - אוקטובר 2013

שפה - אוקטובר 2012

זמן - נובמבר 2011

מקום - אוקטובר 2010

איפה הגבול? - נובמבר 2009

אי וודאות - אוקטובר 2008

כללי

תפריט
ראשי

גיליון מס' 16א – שבר ותמורה

הנושא שעובר כחוט השני במאמרי גיליון זה של כתב העת דברים, גיליון 16א, הוא שבר ותמורה. כאשר המערכת החליטה על כך בישיבתה לפני שנתיים לערך, לא שיערו חבריה את נוראות הימים האחרונים מאז התקפת החמאס על היישובים בדרום בשבעה באוקטובר, בסיומו של חג הסוכות. כולנו חווים שבר עמוק, כאב עצום וכעס על אובדן חיים ועל הרס וניתוץ היקר לנו. את התמורה איננו מסוגלים לדמיין עדיין.

לצערנו הרב התבשרנו שרונית טל סולטן, חוקרת שמאמרה התקבל לפרסום בגיליון זה, נרצחה עם בעלה באותו יום שבת. רונית עלתה ארצה מארגנטינה ויחד עם בן זוגה רולאן הקימו את ביתם בקיבוץ חולית. רונית למדה תואר ראשון במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר, סיימה בהצטיינות והמשיכה ללימודי תואר שני בתולדות האומנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומיד לאחר מכן לדוקטורט שעסק באומנות מחאה בארגנטינה בימי הדיקטטורה הצבאית. מאמרה בין הישרדות לסולידריות אומנותית בעת טרור מדינתי: קבוצות וקולקטיבים בארגנטינה במהלך "הדיקטטורה האחרונה" (1976–1983) יפתח את הגיליון. הוא מציע מבט חברתי-פוליטי על שדה האומנות ובוחן באילו דרכים התמודדו אומנים עם צנזורה והשתקה שהפעיל השלטון הדיקטטורי בארגנטינה כלפי אומנים ואומנות. בתמונה, רונית ביום מסירת הדוקטורט לשיפוט (מתוך אתר מכללת ספיר).

בימים שבהם הוחלט להקדיש את הגיליון לנושא שבר ותמורה היינו מצויים תחת רושמם של רצפי הבחירות, שהחמירו את הקיטוב בחברה הישראלית. הקיטוב שחווינו לא היה מנותק מתהליכים המתרחשים ברחבי העולם, כגון מגפת הקורונה שהשפיעה על כל שדרת חיינו, משבר האקלים המחריף, חוסר האמון הגובר בכלי התקשורת והשתלטות הרשתות החברתיות על דעת הקהל. הבחירות האחרונות לא הביאו עימן שלווה והסכמות לחברה בישראל, אלא העמיקו שסעים בין דתיים לחילונים, בין 'מזרחים' ל'אשכנזים', בין 'עמך' לבין 'פריבילגים' ובין ערבים ליהודים. השברים ממשיכים ללוות אותנו ביומיום, ובצידם ניסיונות התמודדות, תהליכי שינוי ותמורה וחיפוש מרפא.

מטבעו של כתב עת אקדמי המפרסם מחקרים, שאין הוא מגיב לכאן ועכשיו המיידיים, אלא הוא מאיר תהליכים ומצבים שחלקם הסתיימו וחלקם התפתחו לשלבים אחרים מאלה שנחקרו. על אף זאת, אין ספק שההתבוננות המושכלת באותם תהליכים והבנתם מלמדת אותנו רבות. בקול הקורא הסבנו את תשומת הלב למונחים שבר ומשבר, למקשר ולמבדיל ביניהם. כפי שתוכלו לראות, רוב כותבי המאמרים התייחסו למשברים והציגו צומתי קשיים, לבטים ושינויים, אך לאו דווקא שברים וקרעים שלא ניתן לאחותם. אולי זה מעיד על האופטימיות הטבועה בנו, שתמיד מחפשת את המוצא מהמשבר, או אולי על הכחשה מסוכנת.

המאמרים שייכים לארבעה תחומי מחקר: מחשבת ישראל, ספרות, אומנות וחינוך. נוסף למאמרים, שילבנו בגיליון התייחסות למשבר האקלים ושני ראיונות. הריאיון האחד עם הנשיא היוצא של אורנים פרופסור עמית שכטר, והוא עוסק בשבר הפוסט-אמת בתקשורת. הריאיון השני הוא עם פרופסור נעימה ברזל, העורכת היוצאת של דברים, ונסב בעיקרו על ספרה האחרון המתנחלים בלבבות ועל השתמעויותיו לימינו.

מאמרו של ניחם רוס חוליה מודרנית בשרשרת המסורת: שבירת הרצף או תמורה פנימית? בוחן גישות להתפתחותה של מסורת ישראל, ועוסק באופן שבו חכמים והוגים נמנעו מפירוש ההתפתחות ההלכתית כתמורה שנובעת משבר וקיטוע, לטובת הצדקת התמורות במסורת כחוליה מתוך שרשרת מסירה והתפתחות. ענת ישראלי, במאמרה "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם": רעיון קידוש השם בין משבר לתמורה, בוחנת את התפתחותו של מושג קידוש השם, הנושא בימינו תפקיד כפול, הן בהקשר הציוני והציוני-דתי והן בהקשר החרדי. זאת באמצעות קריאה בתלמוד הבבלי, גיטין נז, ב. עיונה מלמד על תפנית – מתפיסה פיזית של קידוש השם לתפיסה רוחנית ולגיבוש גבריות רוחנית.

נעמה רשף קוראת קריאה צמודה בספרה של נאוה סמל צחוק של עכברוש ובוחנת את כוחה של הספרות ביכולתה לתת מבע לאלם הנורא הנובע מטראומה. במאמרה מזיכרון נרטיבי שותק לזיכרון רגשי של טראומה: שבר ותמורה בספרה של נאוה סמל צחוק של עכברוש מפרשת הכותבת את המעבר משבר לתמורה כמעבר מזיכרון טראומטי שותק לזיכרון רגשי בעל קול. רימא אבו ג'אבר בראנסה, במאמרה סיפורי ספקנות ומשבר: קריאה בקובץ הסיפורים לא רוצה להתרגל אליך מאת ראויה ג'רג'ורה בורבארה דנה בחוויות משבר, עימות וריסוק, שזוכות לעיצוב ספרותי בסיפוריה של הסופרת ראויה ג'רג'ורה בורבארה. עיונה מתמקד בצומתי משבר שבין יהודים לערבים במרחב הישראלי, בין האזרח הערבי למדינתו ובין הבעל לאשתו. ענבר רווה מציעה קריאה בשירתה של מיה טבת דיין בסיוע כלים פסיכואנליטיים ותפיסה בודהיסטית. במאמרה שבר ותמורה בפואטיקת האבל של מיה טבת דיין היא בוחנת תמורה ביחס למות האֵם כפי שהוא מתבטא בשירים.

מבט רב-תחומי המשלב ספרות וחברה מוצע במאמרו של שגיא מעין שחור ולבן בין כותלי הישיבה: ייצוגים של צבע, משבר ותמורה בדתיות המזרחית ברומן ידיד נפש מאת ארי איתן. המאמר בוחן את מערך היחסים בין אשכנזים למזרחים בישיבות החרדיות, כשהוא יוצא מעולמו של הרומן ידיד נפש ומתרחב אל המציאות בישראל. גם קארן אילון-ברוסטיין, במאמרה נתיבי האוכל של האם היהודיה בברזיל כמשקפים שבר ותמורה בקרב התפוצה היהודית-ברזילאית, לומדת מהספרות על משברי הגירה וקשיי השתקעות במדינה הקולטת, ובמקרה הנוכחי, ברזיל. הכותבת בוחנת את התמורה המתחוללת בעקבות שבר ההגירה הנפשי דרך שולחן האוכל של האֵם, המסמל את הבית.

פעולת התרגום בין השבר והתמורה, מאמרה של ראוויה בורבארה – מי שהייתה מושא מאמרה של רימא אבו ג'אבר בראנסה לעיל – חותם את חטיבת המאמרים הספרותיים. הוא מתאר מצב משברי של התרגום מערבית לעברית בישראל, ומציג את מפעל התרגום "מכתוב", המבוסס על דיאלוג דו-לאומי דו-לשוני, כאפשרות הטובה יותר לתרגום מערבית לעברית. זאת, לא רק בשל הדיוק המושג, אלא גם בשל היכולת להתגבר על החסמים שמעמיד המצב הפוליטי שבו נתונות שתי הלשונות בישראל.

שני מאמרים עוסקים באומנות חזותית. האחד הוא מאמרה של רונית טל סולטן ז"ל, שצוין בראשית הדברים. מאמר נוסף, של שחר מרנין-דיסטלפלד, מתבונן בסדרת העבודות שביצירתה של ציפי עמוס גולדשטיין שבעת הרקיעים הפרטיים. במאמרה שבר ותמורה בראי האומנות: קריאה חזותית-נרטיבית ביצירתה של ציפי עמוס גולדשטיין מציגה שחר מרנין-דיסטלפלד את האופן שבו המרכיבים החזותיים שוזרים סיפור של שבר ותמורה במישור האישי והלאומי גם יחד.

חמישה מאמרים שונים זה מזה עוסקים בתחום החינוך. ערן גוסקוב מבקש לבחון את כוחה של היוטגוגיה – הלמידה מכוונת העצמי – באיחויו של השבר בחינוך. מאמרו משֶבר לתמורה דיאכרונית ולתמורה סינכרונית: למידה מכוונת עצמי במחשבת החינוך, מציג את הגישה, פורש את הביקורת כלפיה, ומנסה לפשר בין תומכיה למתנגדיה בסיוע המשל "שלוש התמורות אשר לרוח" מאת ניטשה. תמר מילשטיין, במאמרה "אני בחינוך בשביל תיקון עולם": נשירה מלימודים בבית הספר כנרטיב מעצב בהתפתחותם של אנשי חינוך, מציגה מחקר איכותני העוקב אחר סיפורי נשירה של אנשי חינוך, ומבקש לבחון את השפעתו של שבר הנשירה על תפיסתם החינוכית. המאמר סיפורו של פספורט: ממדים השוואתיים של הוראה באמצעות מסמכים ראשוניים באוסטריה, בישראל ובאירלנד מציג מחקר רב-לאומי, פרי פועלם המשותף של טל יער-ויזל, סוניה דנר וישראל בן דור, שבחנו את תגובותיהם של סטודנטים להוראה מישראל, מאוסטריה ומאירלנד לסיפורה של אישה אחת שנאלצה להגר מווינה ערב מלחמת העולם השנייה. החוקרים מוצאים שיש זיקה בין הנרטיבים שלפיהם התחנכו הסטודנטים בכל מדינה לבין תגובותיהם לסיפור הנלמד. מיכל גנץ-מישר מחזירה אותנו במאמרה לשבר של תקופת הקורונה. במאמרה ״מורידים את המסכות ומשתפים״: שותפות בין בית הספר ומשפחות מהגרים מאפריקה בעת משבר, היא מציגה מחקר איכותני שבחן עמדות, תפיסות והתנהגויות של מורות בישראל שלימדו ילדי מהגרים מאפריקה בתקופת הסגר. המחקר מלמד על השינויים וההתאמות שנדרשו מצד המורות בשל השבר שחוו משפחות המהגרים. חותם את מאמרי החינוך סיפורו של דני ירון, מנהל הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה בעכו, סיפורו של הקונסרבטוריון בעכו: בין שני שברים. המאמר צמח מתוך עבודת הגמר של דני ירון בלימודיו לתואר השני, והתפתח לכדי מבט רחב על הדילמות העומדות בפני מי שמנהל מוסד מוזיקלי רב-תרבותי בעיר מעורבת, שידעה פרצי איבה ואלימות בין תושביה.

לא יכולנו לוותר על התייחסות למשבר האקלים, שרק הולך ומחריף, ולכן הזמנו את חיים קותיאל להגיש מאמר שיציג את המצב מנקודת מבטו של חוקר אקלים. במאמר שינויי אקלים: להיות גם חכמים ולא רק צודקים נטען כי תהליכים שמטרתם הפחתת הזיהום על היבטיו השונים הם חשובים ונחוצים, אך הם לא יעצרו את תהליך ההתחממות שממנו אנו סובלים. יש להשקיע בתהליכים משמעותיים יותר שיביאו להורדת הטמפרטורות במרחבים עירוניים, תהליכים שביכולתם להקל על תושבי מרחבים אלו.

עמית שכטר שוחח עימנו על שבר הפוסט-אמת בתקשורת. על אף שסוגיית האמת הורתה הרבה לפני תקופתנו, לימדה השיחה על האירוניה העצובה שבה אותן רשתות חברתיות, אשר שאפו להגביר שוויון ודמוקרטיה, מביאות עימן איום ממשי על הדמוקרטיה המתדיינת. נעימה ברזל שוחחה עימנו על ספרה המתנחלים בלבבות, המתאר את האופן שבו תנועת גוש אמונים, אשר מסוף שנות השישים עד לתחילת שנות השמונים שילבה בין אלמנטים משיחיים ופרגמטיים בתפיסת עולמה, הביאה לתמורה, או שמא לשבר פוליטי מרכזי בהוויה הישראלית.

אנו מזמינים אתכם הקוראים לעיין בחוברת השלמה, הכוללת יצירות אומנות מעניינות המתכתבות באופנים שונים עם המאמרים, או להתמקד במאמרים המעניינים אתכם. נראה ששברים ומשברים ימשיכו ללוות אותנו ויביאו איתם שינויים בכל תחומי חיינו, כמו גם חיפושים אחר הקלה, מוצא ופתרון.

קריאה מהנה!
יעל פויס, ליאורה גולדמן וקובי אסולין – עורכים


כתב העת דברים יצא מעתה באופן דיגיטלי בלבד. יתפרסמו שני גיליונות בשנה. גיליון הסתיו (אוקטובר) ימשיך להיות נושאי ורב-תחומי. גיליון האביב (מרץ) יתמקד בסוגיות חינוכיות, לעיתים בשיתופו של עורך-אורח. גיליון האביב הקרוב יציג מחקרי חינוך שנערכו בחברה החרדית. גיליון הסתיו הבא יתמקד בנושא "בין אילמות לאלימות".

גיליון מספר 17א של כתב העת דברים יעסוק בנושא "בין אילמות לאלימות". מועד אחרון לקבלת מאמרים: 1 בינואר 2024. כתובת למשלוח מאמרים: inbal_p@oranim.ac.il
הקול הקורא וכללי הכתיבה לרשותכם באתר אורנים: dvarim.oranim.ac.il

דברו איתנו

צרו קשר וננחזור אליכם בהקדם.
ניתן גם לשלוח אלינו פנייה למייל: dvarim@oranim.ac.il

מה אתם רוצים לקרוא?